(א-ב)
[מגילה נגעים]
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק א]
[א]
״וַיְדַבֵּר יי אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אָדָם, כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״ – מַה תַּלְמוּד?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י״ג:ל״ח) ׳וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה, כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת, בֶּהָרֹת טְהוֹרוֹת¹׳, אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר בֶּהָרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַרְאוֹת נְגָעִים, שֶׁלֹּא בָּאוּ לַכְּלָל, אֶלָּא בֶּהָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַרְאוֹת נְגָעִים, שֶׁהָיוּ בַּגּוֹי וְנִתְגַּיַּר, בַּקָּטָן וְנוֹלַד, בַּקֶּמֶט וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וּבַקֶּדַח² וּבַמּוֹרְרִין³.
נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר, רַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא אוֹמֵר: לְהָקֵל, טָהוֹר, לְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בֵּין לְהָקֵל, בֵּין לְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.
לְכָךְ נֶאֱמַר ״אָדָם כִּי יִהְיֶה״.
[ב]
״כִּי יִהְיֶה״ – מִן הַדִּבֵּר וְהֵילָךְ.
הֲלֹא דִין הוּא: טִמֵּא בַזָּבִין וְטִמֵּא בַנְּגָעִין.
מַה זָּבִים, פָּטַר בָּהֶם לִפְנֵי הַדִּבֵּר, אַף נְגָעִים יִפְטֹר בָּהֶם לִפְנֵי הַדִּבֵּר.
[ג]
קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם זָבִים, שֶׁטֻּמְאָתָן וְטַהֲרָתָן בְּכָל אָדָם, פָּטַר בָּהֶם לִפְנֵי הַדִּבֵּר, נְגָעִים, שֶׁאֵין טֻמְאָתָן וְטַהֲרָתָן אֶלָּא בְּכֹהֵן, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְטֹר בָּהֶן לִפְנֵי הַדִּבֵּר?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַזָּבִים, שֶׁלֹּא טִמֵּא בָּהֶן אֳנָסִים, תֹּאמַר בַּנְּגָעִים, שֶׁטִּמֵּא בָּהֶן אֳנָסִים, הוֹאִיל וְטִמֵּא בָהֶן אֳנָסִים, יְפְטֹר בָּהֶם לִפְנֵי הַדִּבֵּר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי יִהְיֶה״, מִן הַדִּבֵּר וְאֵילָךְ.
[ד]
״בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״ – מַה תַּלְמוּד?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן״ (ויקרא י״ג:ג׳), שֶׁיָּכֹל אֵין לִי אֶלָּא מְקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לְגַדֵּל שֵׂעָר לָבָן, מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְגַדֵּל שֵׂעָר לָבָן מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״, רִבָּה.
״שְׂאֵת״ – זוֹ הַשְּׂאֵת.
״בַהֶרֶת״ – זוֹ הַבַּהֶרֶת.
״סַפַּחַת״ – שֵׁנִי לַבַּהֶרֶת.
״וּמַרְאֵה... עָמֹק״ (ויקרא י״ג:ג׳), שֵׁנִי לַשְּׂאֵת.
מַה לְּשׁוֹן ״שְׂאֵת״?
מֻגְבַּהַת, כְּמַרְאֵי הַצֵּל שֶׁהֵן גְּבֹהִין מִמַּרְאֵי הַחַמָּה.
מַה לְּשׁוֹן (ויקרא י״ג:ג׳) ״עָמֹק״?
עֲמֻקָּה, כְּמַרְאֵי הַחַמָּה שֶׁהֵן עֲמֻקִּין מִמַּרְאֵי הַצֵּל, מַה לְּשׁוֹן ״סַפַּחַת״?
טְפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם״ (שמואל א ב׳:ל״ו).
״וְהָיָה״ – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, לִפְטֹר וּלְהַחְלִיט וּלְהַסְגִּיר, ״בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״, בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ שֶׁלַּנִּרְאֶה.
מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים ב׳:א׳)
״בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגֶּרְמְנִי כֵהָה, וְהַכֵּהָה בַכּוּשִׁי עַזָּה.
[ה]
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי כַפָּרָתָן, הֲרֵי הֵן כְּאֶשְׁכְּרוֹעַ⁴, לֹא שְׁחוֹרִים וְלֹא לְבָנִים, אֶלָּא בֵּינוֹנִיִּים.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמַנִּין, שֶׁהֵן צָרִים צוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת, לְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.
מֵבִיא סַם בֵּינוֹנִי וּמַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ, וְתֵרָאֶה כַבֵּינוֹנִי.⁠״
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר⁵: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר ״בְּעוֹר הַבָּשָׂר״ (ויקרא י״ג:ג׳).
מָצִינוּ שֶׁמַּרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר.
יֵרָאֶה הַגֶּרְמְנִי בִּבְשָׂרוֹ לְהָקֵל, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם ״בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״, וְהַכּוּשִׁי בַּבֵּינוֹנִי לְהָקֵל, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם ״בְּעוֹר הַבָּשָׂר״ (ויקרא י״ג:ג׳).
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה בַּבֵּינוֹנִי.
[ו]
״וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע״ – מְלַמֵּד שֶׁהוּא מִצְטָעֵר מִמֶּנּוּ.
וּמְנַיִן שֶׁאַף אֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא מִצְטָעֵר מִמֶּנּוּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְנֶגַע צָרָעַת״, כַּגְָּרִיס.
הֲלֹא דִין הוּא: טִמֵּא כָּן וְטִמֵּא בְּמִחְיָה.
מַה מִּחְיָה כַּגְָּרִיס, אַף כָּן כַּגְָּרִיס.
[ז]
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּמִחְיָה שֶׁהִיא צְרִיכָה כָּעֲדָשָׁה, תֹּאמַר בְּשֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵין מְקוֹם שֵׂעָר לָבָן צָרִיךְ כְּלוּם!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָרַעַת״, כַּגְָּרִיס.
[ח]
״וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן״ – אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן עַצְמוֹ, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת כֹּהֵן אַחֵר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַכֹּהֵן״.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִבָּנָיו״.
אוֹ יָכֹל שָׁנִי^א מְרַבֶּה חֲלָלִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַכֹּהֲנִים״, יָצְאוּ חֲלָלִים.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אוֹ אֶל אַחַד״.
[ט]
אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל, מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים״?
אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁאֵין טֻמְאָה וְטַהֲרָה אֶלָּא מִפִּי כֹּהֵן.
הָא כֵיצַד? חָכָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִין, וְאוֹמֵר לְכֹהֵן אַף עַל פִּי שׁוֹטֶה: ״אֱמֹר ׳טָמֵא׳!⁠״ וְהוּא אוֹמֵר ״טָמֵא״, ״אֱמֹר ׳טָהוֹר׳!⁠״ וְהוּא אוֹמֵר ״טָהוֹר״.
דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים״?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע״ (דברים כ״א:ה׳), הִקִּישׁ רִיבִים לִנְגָעִים: מַה נְּגָעִים בַּיּוֹם, אַף רִיבִים בַּיּוֹם.
[י]
מַה נְּגָעִין, שֶׁלֹּא בִקְרוֹבִין, אַף רִיבִים שֶׁלֹּא בִקְרוֹבִין.
אוֹ מָה רִיבִים בִּשְׁלֹשָׁה, אַף נְגָעִים בִּשְׁלֹשָׁה.
קוֹל וָחֹמֶר: אִם מָמוֹנוֹ בִשְׁלֹשָׁה, גּוּפוֹ לֹא יְהֵא בִשְׁלֹשָׁה?
אִם כֵּן, לָמָּ נֶאְמַר ״אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים״?
מְלַמֵּד שֶׁכֹּהֵן אֶחָד רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים.
(ג)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ב]
[א]
״וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע״ – שֶׁיְּהוּ עֵינָיו בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ, ״בְּעוֹר הַבָּשָׂר״, בְּעוֹר הַבָּשָׂר הַבֵּינוֹנִי.
״בְּעוֹר הַבָּשָׂר״ – שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה כָּל הַבָּשָׂר עִמּוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״בְּעוֹר הַבָּשָׂר״?
שֶׁיְּהֵא כָל הַחוֹצֶה לוֹ סָמוּךְ לְעוֹר הַבָּשָׂר וְרָאוּי⁶ לְפִסָּיוֹן, שֶׁאִם הָיָה סָמוּךְ לָרֹאשׁ וְלַזָּקָן וְלַשְּׁחִין וְלַמִּכְוָה וְלַקֶּדַח, אֵינוֹ טָמֵא.
[ב]
״וְשֵׂעָר״ – מִעוּט שֵׂעָר, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
״בַּנֶּגַע״ – לְהָבִיא אֶת שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְשׁוֹכֵב חוּצָה לוֹ, פְּרָט לְשֶׁחוּצָה לוֹ וְשׁוֹכֵב בְּתוֹכוֹ.
״בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן״, לֹא הַקּוֹדֵם.
מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים ד׳:י״א)
״אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן, טָמֵא, וְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לַבַּהֶרֶת, טָהוֹר, וְאִם סָפֵק, טָמֵא.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קֵהֵה⁷.⁠״
[ג]
״וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן״ – מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים ד׳:ד׳)
שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין, טָהוֹר;
עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, טָמֵא.
וְכַמָּה יְהֵא בַלִבְלוֹנִית?
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כַּשֵּׁעוּר.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יְהוּ בְנֵי אָדָם מְדַמִּין שֶׁבַּגֹּלֶם⁸ הֵן נִדּוֹנִין, אֶלָּא חוֹד שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא, וְשֶׁאֵינוֹ לָבָן, טָהוֹר.
[ד]
״לָבָן״ – לֹא יָרֹק, לֹא אָדֹם, וְלֹא שָׁחֹר.
אוֹצִיא אֶת כֻּלָּם וְלֹא אוֹצִיא שֵׂעָר צָהֹב.
וְדִין הוּא: מָה, אִם שֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק, הֲרֵי הוּא סִימַן טֻמְאָה בַנֶּגַע, שֵׂעָר צָהֹב, שֶׁהוּא סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא סִימַן טֻמְאָה בַּנֶּגַע?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לָבָן״, לֹא צָהֹב.
[ה]
״וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק״ – אֵין מַמָּשׁוֹ עָמֹק.
״וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק״ – אֵין מַרְאֵה שֵׂעָר לָבָן עָמֹק.
״וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק״ – לְרַבּוֹת לוֹ מַרְאֶה רְבִיעִי.
״הוּא״ – אֵין לוֹ מַרְאֶה חֲמִישִׁי.
[ו]
״וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ, נֶגַע צָרַעַת הוּא״ – מַה תַּלְמוּד?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן, לֹא יַסְגִּרֶנּוּ״ (ויקרא י״ג:י״א), לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּחְלָט.
[ז]
מְנַיִן אֵין מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּסְגָּר, וְאֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּסְגָּר, וְאֵין מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי טָמֵא״, כָּל שֶׁנִּקְרָא עָלָיו טָמֵא, אֵין זָקוּק לוֹ.
[ח]
יָכֹל לֹא יֹאמַר לוֹ ׳הֲרֵי אַתְּ מֻסְגָּר בָּזֶה וּמֻחְלָט בָּזֶה׳, ׳מֻחְלָט בָּזֶה וּמֻסְגָּר בָּזֶה׳, ׳מֻסְגָּר בָּזֶה וּבָזֶה׳
וּ׳מֻחְלָט בָּזֶה וּבָזֶה׳?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶגַע... וְרָאָהוּ״, ״צָרַעַת... וְרָאָהוּ״.
״וְרָאָהוּ״ – כֻּלּוֹ כְּאַחַת, שֶׁאִם הָיָה בְּרֹאשׁ חָטְמוֹ וְשׁוֹפֵעַ הֵילָךְ הֵילָךְ, בְּרֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ וְשׁוֹפֵעַ הֵילָךְ וְהֵילָךְ, אֵינוֹ טָמֵא.
[ט]
מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים ו׳:ז׳)
״עֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים בָּאָדָם אֵין מִטַּמִּין מִשֵּׁם מִחְיָה: רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, רָאשֵׁי אָזְנַיִם, רֹאשׁ הַחֹטֶם, רֹאשׁ הַגְּוִיָּה, רָאשֵׁי דַּדִּים בָּאִשָּׁה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁלָּאִישׁ.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַיַּבְּלוֹת וְהַדַּלְדּוּלִים וְהַמַּסְמְרוֹת אֵינָן מִטַּמִּין מִשֵּׁם מִחְיָה.⁠״
[י]
״וְטִמֵּא אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ הוּא מְטַמֵּא, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה מִתּוֹךְ נִגְעוֹ
עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹלְכִים לְנִרְוָת: תּוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, מַה הוּא?
אָמְרוּ לִי: לֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ: עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר, לְאַחַר חִלּוּטוֹ, טָמֵא.
הִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת.
אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן וְאֶחָד בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, טָהוֹר עַד שֶׁיְּטַמֶּאנּוּ הַכֹּהֵן.
מֵאֵמָתַי הִיא טַהֲרָתוֹ?
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּוָלֵד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ.
(ד)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פָּרָשָׁה ב]
[א]
״בַּהֶרֶת לְבָנָה״ – אֵין לִי אֶלָּא בַּהֶרֶת לְבָנָה, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשְׂאֵת?
תִּלְמֹד לוֹמַר לְמַטָּן ״שְׂאֵת לְבָנָה״ (ויקרא י״ג:י׳), וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּרְאוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם בַּהֶרֶת״.
[ב]
יָכֹל כַּשֵּׁם שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי לַכָּתוּב, כָּךְ תְּהֵא שְׁלִישִׁי לַמַּרְאוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְבָנָה״, לְבָנָה הִיא, אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.
כַּמָּה תְּהֵא לִבְלוֹנִיתָהּ?
כַּשֶּׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג״ (במדבר י״ב:י׳).
[ג]
יָכֹל כָל מַרְאֵי הַשֶּׁלֶג יְהוּ טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּרְאוֹת יְהוּ טְהוֹרִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֹּהַק הוּא״ (ויקרא י״ג:ל״ט), ״בֹּהַק... טָהוֹר הוּא״, מִמֶּנּוּ וּלְמַעְלָן, טָמֵא.
[ד]
מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים א׳:א׳-ב׳)
מַרְאוֹת הַנְּגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה: בַּהֶרֶת עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, שְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל;
הַשְּׂאֵת כִּקְרוּם בֵּיצָה, שְׁנִיָּה לָהּ כְּצֶמֶר לָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַשְּׂאֵת כְּצֶמֶר לָבָן, וּשְׁנִיָּה לָהּ כִּקְרוּם בֵּיצָה.
[ה]
הַפָּתוֹךְ⁹ שֶׁבַּשֶּׁלֶג, כְּיַיִן הַמָּזוּג בַּשֶּׁלֶג;
וְהַפָּתוֹךְ שֶׁבַּסִּיד, כְּדָם הַמָּזוּג בֶּחָלָב. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, כְּיַיִן הַמָּזוּג בַּמַּיִם, אֶלָּא שֶׁלַּשֶּׁלֶג עַזָּה, וְשֶׁלַּסִּיד דְּהֵה מִמֶּנָּה.
[ו]
רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר¹⁰: מַרְאוֹת נְגָעִים שִׁשָּׁה עָשָׂר.
רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הִרְכִּינַס אוֹמֵר: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה.
עֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: שָׁאַל יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ שֶׁלְּרַבִּי עֲקִיבָה אֶת רַבִּי עֲקִיבָה, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ ׳מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁתַּיִם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה׳?
אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמְרוּ?
אָמַר לוֹ: וְיֹאמְרוּ ׳מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעְלָן, טָמֵא׳.
אָמַר לוֹ: לוֹמַר לְךָ שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
אָמַר לוֹ: וְיֹאמְרוּ ׳מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעְלָן, טָמֵא, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה׳.
אָמַר לוֹ: מְלַמֵּד שֶׁאִם אֵינוֹ בָּקִי בָהֶם וּבִשְׁמוֹתֵיהֶם, לֹא יִרְאֶה אֶת הַנְּגָעִים.
[ז]
״וּשְׂעָרָה״ – לֹא שְׂעַר מִחְיָתָהּ.
כֵּיצַד?
בַּהֶרֶת כַּגְָּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָּעֲדָשָׁה, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, הָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן, הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן״ (ויקרא י״ג:ג׳)?
נֶגַע זֶה מִכָּל מָקוֹם.
[ח]
״וּשְׂעָרָה״ – לֹא שְׂעַר מִקְצָתָהּ.
כֵּיצַד?
בַּהֶרֶת הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגְָּרִיס, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, הָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן, הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת כַּגְָּרִיס.
וּמוֹדֶה שֶׁאִם יֵשׁ בַּמָּקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגְָּרִיס, שֶׁהוּא טָמֵא.
[ט]
״וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר״ – הָא אִם יֵשׁ בָּהּ שֵׂעָר שָׁחֹר, אֵינוֹ מְמַעֲטָהּ.
שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים אֶת רַבִּי יוֹסֵה: בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר שָׁחֹר, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא מֵעֵט מְקוֹמוֹ אֶת הַבַּהֶרֶת מִכַּגָּרִיס?
אָמַר לָהֶם: בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא מֵעֵט מְקוֹמוֹ אֶת הַבַּהֶרֶת מִכַּגָּרִיס?
אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשֵׂעָר לָבָן, שֶׁהוּא סִימַן טֻמְאָה, תֹּאמַר בְּשֵׂעָר שָׁחֹר, שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה!
אָמַר לָהֶם: הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶשֶׂר שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת, כְּלוּם הֵן סִימָנֵי טֻמְאָה אֶלָּא שְׁתַּיִם?
חוֹשְׁשִׁים אָנוּ עַל הַמּוֹתָר, שֶׁמָּא מֵעֵט מְקוֹמוֹ אֶת הַבַּהֶרֶת מִכַּגָּרִיס?
אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשֵׂעָר לָבָן, שֶׁהוּא מִין טֻמְאָה, תֹּאמַר בְּשֵׂעָר שָׁחֹר, שֶׁאֵינוֹ מִין טֻמְאָה!
אָמַר לָהֶם: אַף שֵׂעָר שָׁחֹר הוֹפֵךְ וַהוֹוֶה מִין טֻמְאָה.
וְאוֹמֵר: ״וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר״, הָא אִם יֵשׁ בָּהּ שֵׂעָר שָׁחֹר, אֵינוֹ מְמַעֲטָהּ.
״וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים״ – תְּחִלָּה.
(ה)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ב]
[א]
״בַּ...שְּׁבִיעִי״ – יָכֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּיּוֹם״, לֹא בַּלַּיְלָה.
[ב]
יָכֹל כָּל מַרְאֵי הַיּוֹם יְהוּ כְשֵׁרִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן״ (ויקרא י״ג:י״ב).
מַה כֹּהֵן, פְּרָט לְשֶׁחָשַׁךְ מְאוֹר עֵינָיו, אַף הַיּוֹם פְּרָט לְשֶׁחָשַׁךְ מְאוֹר הַיּוֹם.
[ג]
מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים ב׳:ב׳)
״אֵין רוֹאִים אֶת הַנְּגָעִים בַּשַּׁחְרִית וּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בְיוֹם מְעֻנָּן, לְפִי שֶׁכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה, וְלֹא בַצָּהֳרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁעַזָּה נִרְאֵית כֵּהָה.
וְאֵימָתַי רוֹאִין?
בְּשָׁלוֹשׁ, בְּאַרְבַּע, בְּחָמֵשׁ, בְּשֶׁבַע, בִּשְׁמֹנֶה וּבְתֵשַׁע. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּאַרְבַּע וּבְחָמֵשׁ, בִּשְׁמֹנֶה וּבְתֵשַׁע.⁠״
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: בְּאַרְבַּע וּבְחָמֵשׁ, בְּתֵשַׁע וּבְעֶשֶׂר.
אֲבָל אָמַר: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי.
[ד]
״וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו״ – שֶׁאִם הֵעֵז וְכֵהָה, אוֹ כֵהָה וְהֵעֵז, כְּאִלּוּ לֹא כֵהָה.
״לֹא פָשָׂה״ – שֶׁאִם כָּנַס וּפָשָׂה, אוֹ פָשָׂה וְכָנַס, כְּאִלּוּ לֹא פָּשָׂה.
״וְהִסְגִּירוֹ... שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית״ – מְלַמֵּד שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו.
(ו)
״וְרָאָה הַכֹּהֵן אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵׁנִית״ – כֹּהֵן שֶׁהוּא רוֹאֵהוּ בָּרִאשׁוֹנָה רוֹאֵהוּ בַּשְּׁנִיָּה, וְאִם מֵת, רוֹאֵהוּ כֹּהֵן אַחֵר.
[ה]
״וְהִנֵּה כֵּהָה״ – יָכֹל לְמַטָּה מֵאַרְבַּע מַרְאוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַנֶּגַע״.
אוֹ ״הַנֶּגַע״ יָכֹל בְּמַרְאָיו?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִנֵּה כֵּהָה״.
הָא כֵיצַד? כֵּהָה מִמַּרְאָיו¹¹, לֹא לְמַטָּה מֵאַרְבַּע מַרְאוֹת.
[ו]
״וְהִנֵּה כֵּהָה״ – שֶׁאִם שֶׁאִם הֵעֵז וְכֵהָה, כְּאִלּוּ לֹא הֵעֵז.
״הַנֶּגַע״ – שֶׁאִם כֵּהָה וְהֵעֵז, כְּאִלּוּ לֹא כֵּהָה.
[ז]
״וְלֹא פָשָׂה״ – שֶׁאִם כָּנַס וּפָשָׂה, כְּאִלּוּ לֹא כָנַס.
״הַנֶּגַע״ – שֶׁאִם פָּשָׂה וְכָנַס כְּאִלּוּ לֹא פָשָׂה.
[ח]
אִם נֶאֶמְרוּ בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, לָמָּה נֶאֶמְרוּ בְּשָׁבוּעַ שֵׁנִי?
אֶלָּא שֶׁבַּבֶּגֶד הָעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, מַסְגִּיר, וּבַשֵּׁנִי שׂוֹרֵף, וּבָאָדָם הָעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, מַסְגִּיר, וּבַשֵּׁנִי פּוֹטֵר, צָרַךְ לוֹמַר בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, צָרַךְ לוֹמַר בְּשָׁבוּעַ שֵׁנִי.
[ט]
״וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן מִסְפַּחַת״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ, אוֹ יָכֹל אַף עַל פִּי שֶׁהָלְכָה וְחָזְרָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הִוא״.
מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ?
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תֵּרָאֶה כַּתְּחִלָּה.
וַחֲכָמִין מְטַהֲרִין.
[י]
״וְכִבֶּס בְּגָדָיו״ – וְכִבֶּס בְּגָדָיו מִלְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּמִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה.
״וְטָהֵר״ – מִן הַפְרִיעָה וּמִן הַפְרִימָה וּמִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַצִּפֳּרִין¹².
״וְכִבֶּס בְּגָדָיו״ – וְטָבַל, יָכֹל הֲרֵי הוּא מְסֻלָּק?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִפְשֶׂה״ (ויקרא י״ג:ז׳), טָמֵא.
(ז)
[יא]
אֵין לִי אֶלָּא כְּמַרְאֶה.
שֶׁלֹּא כְמַרְאֶה מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִפְשֶׂה״, ״וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה״.
[יב]
הֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר לָבָן, וְהָלַךְ שֵׂעָר לָבָן וְחָזַר שֵׂעָר לָבָן, וְכֵן בַּמִּחְיָה וּבַפִּסָּיוֹן כַּתְּחִלָּה¹³, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה.
הֶחְלִיטוֹ בַמִּחְיָה, וְהָלְכָה הַמִּחְיָה וְחָזְרָה הַמִּחְיָה, וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבַפִּסָּיוֹן כַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ הַשֵּׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה.
לְכָךְ נֶאֱמַר ״תִפְשֶׂה״, ״וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה״.
[יג]
יָכֹל יְהֵא הַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא כַּתְּחִלָּה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אַחֲרֵי הֵרָאֹתוֹ אֶל הַכֹּהֵן״.
יָכֹל אִם רָאָהוּ הַכֹּהֵן שֶׁהוּא פּוֹשֶׂה וְהוֹלֵךְ, יִזָּקֵק לוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְטָהֳרָתוֹ״, אֵינוֹ נִזְקָק לוֹ
אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ מִטֻּמְאָה לְטַהֲרָה.
״וְנִרְאָה שֵׁנִית אֶל הַכֹּהֵן״ – כֹּהֵן שֶׁהוּא רוֹאֵהוּ בָרִאשׁוֹנָה רוֹאֵהוּ בַּשְּׁנִיָּה, וְאִם מֵת, רוֹאֵהוּ כֹּהֵן אַחֵר.
(ח)
[יד]
״וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר״ – הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל הַפִּסָּיוֹן, שֶׁאִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו, יְהֵא טָמֵא.
״וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת״ – הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל הַפִּסָּיוֹן, שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא בְּאַרְבַּע מַרְאוֹת, וּבָהֶם הַמַּרְאוֹת, שֶׁהָאוֹם מְטַמֵּא, וְהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא.
[טו]
הֲלֹא דִין הוּא: הָאוֹם מְטַמָּא וְהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא.
מַה הָאוֹם אֵינָהּ מְטַמָּא אֶלָּא בְּאַרְבַּע מַרְאוֹת, אַף הַפִּסָּיוֹן לֹא יְטַמֵּא אֶלָּא בְּאַרְבַּע מַרְאוֹת.
[טו]
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: שֵׂעָר לָבָן סִימַן טֻמְאָה, וְהַפִּסָּיוֹן סִימַן טֻמְאָה.
מַה שֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בְּכָל מַרְאֵה לֹבֶן, אַף הַפִּסָּיוֹן יְטַמֵּא בְּכָל מַרְאֵה לֹבֶן.
[יז]
נִרְאֶה לְמִי דָמָה: דָּנִים דָּבָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּכָל הַנְּגָעִים מִדָּבָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּכָל הַנְּגָעִים.
אַל יוֹכִיחַ שֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּכָל הַנְּגָעִים!
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: דָּנִים דָּבָר שֶׁהוּא סִימַן טֻמְאָה מִדָּבָר שֶׁהוּא סִימַן טֻמְאָה.
אַל תּוֹכִיחַ הָאוֹם שֶׁאֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת״.
הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל הַפִּסָּיוֹן, שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא בְּאַרְבַּע מַרְאוֹת.
״הִוא״ – פְּרָט לְשֶׁפָּשַׂת לַבֹּהַק.
(ט-י)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פָּרָשָׁה ג]
[א]
״נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה שְׂאֵת לְבָנָה בָּעוֹר, וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן, וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת.⁠״ – לָמַדְנוּ עַל הַשְּׂאֵת שֶׁהִיא מְטַמָּא בְמִחְיָה.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּרְאוֹת?
וְדִין הוּא: אִם מָצִינוּ שֶׁשָּׁווּ כָל הַמַּרְאוֹת לַשְּׂאֵת לִטַּמֵּא בְּשֵׂעָר לָבָן, יִשְׁווּ כָל הַמַּרְאוֹת לַשְּׂאֵת לִטַּמֵּא בְמִחְיָה!
קוֹל וָחֹמֶר: אִם שָׁווּ כָּל הַמַּרְאוֹת לַשְּׂאֵת לִטַּמֵּא בְּשֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵין שֵׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, לֹא יִשְׁווּ כָּל הַמַּרְאוֹת לַשְּׂאֵת לִטַּמֵּא בְּמִחְיָה, שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת?
לֹא! אִם שָׁווּ כָּל הַמַּרְאוֹת לַשְּׂאֵת לִטַּמֵּא בְּשֵׂעָר לָבָן, שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, יִשְׁווּ כָל הַמַּרְאוֹת לַשְּׂאֵת לִטַּמֵּא בְּמִחְיָה, שֶׁאֵין הַמִּחְיָה מְטַמָּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶגַע צָרַעַת״.
וּמַה הַשְּׂאֵת אוֹם, אַף הַבַּהֶרֶת אוֹם.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּרְאוֹת?
הוּא הַדִּין וְהִיא הַתְּשׁוּבָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶגַע צָרַעַת״.
[ב]
״כִּי תִהְיֶה״ – מִן הַדִּבֵּר וְהֵילָךְ.
״בְּאָדָם״ – לְהָבִיא אֶת הַבָּא בְּכֻלּוֹ לָבָן, שֶׁתִּהְיֶה הַמִּחְיָה מְטַמְּאַתּוּ.
הֲלֹא דִין הוּא: בַּהֶרֶת קְטַנָּה, הַמִּחְיָה מְטַמְּאַתָּהּ, בַּהֶרֶת גְּדוֹלָה, לֹא תִהְיֶה הַמִּחְיָה מְטַמְּאַתָּהּ!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבַּהֶרֶת קְטַנָּה, שֶׁהִיא סִימַן טֻמְאָה, תֹּאמַר בְּבַהֶרֶת גְּדוֹלָה, שֶׁאֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה!
הוֹאִיל וְאֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה, לֹא תִהְיֶה הַמִּחְיָה מְטַמְּאַתָּהּ!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּאָדָם״, לְהָבִיא אֶת הַבָּא בְּכֻלּוֹ לָבָן, שֶׁתִּהְיֶה הַמִּחְיָה מְטַמְּאַתּוּ.
[ג]
קָרְאוּ לוֹ לִרְאוֹת נֶגַע אֶחָד, וְצָמַח בּוֹ נֶגַע אַחֵר, מְנַיִן שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת... וְהִיא הָפְכָה״, שֶׁהֲפָכַתּוּ הִיא, לֹא שֶׁהֲפָכַתּוּ חֲבֶרְתָּהּ.
[ד]
זֶהוּ שְׂעַר פְּקֻדָּה, שֶׁעֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין¹⁴.
וְאֵיזֶה הוּא שְׂעַר פְּקֻדָּה?
מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, הָלְכָהְ הַבַּהֶרֶת, וְהִנִּיחָה לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ, וְחָזְרָה.
עֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה: מוֹדֶה אֲנִי בָזֶה שֶׁהוּא טָהוֹר.
וְאֵיזֶה הוּא שְׂעַר פְּקֻדָּה?
מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְהָלַךְ מִמֶּנָּה כַּחֲצִי גָּרִיס, וְהִנִּיחַ לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹם הַבַּהֶרֶת וְחָזַר.
אָמְרוּ לוֹ: כַּשֵּׁם שֶׁבִּטְּלוּ אֶת דִּבְרֵי עֲקַבְיָא, כָּךְ דְּבָרֶיךָ אֵינָן מִתְקַיְּמִים.
[ה]
״וְהִיא הָפְכָה״ – שֶׁהֲפָכַתּוּ כֻּלָּהּ, לֹא שֶׁהֲפָכַתּוּ מִקְצָתָהּ.
כֵּיצַד?
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, נוֹלְדָה בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָּרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר¹⁵.
[ו]
״וְהִיא הָפְכָה״ – שֶׁהָפַךְ כֻּלָּהּ אֶת כֻּלּוֹ, לֹא שֶׁהָפַךְ כֻּלָּהּ אֶת מִקְצָתָהּ.
כֵּיצַד?
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָּרִיס, וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, נוֹלְדָה בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָּרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר.
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָּרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הֲרֵי זוֹ לְהַחְלִיט, מִפְּנֵי שֶׁהֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת.
[ז]
״וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי״ – יָכֹל כָּל שֶׁהִיא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר״, מַה שֵּׂעָר לָבָן מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אַף מִחְיָה, מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
[ח]
יָכֹל לֹא תְהֵא טְמֵאָה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא״ (ויקרא י״ג:י״א), הִיא טְמֵאָה, אֵינָהּ צְרִיכָה דָּבָר אַחֵר לְסַעֲדָהּ.
[ט]
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר״?
מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תִהְיֶה טְמֵאָה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ כְּדֵי לְקַבֵּל שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיָה.
[י]
יָכֹל שֵׂעָר לָבָן מִצַּד זֶה, וּמִחְיָה מִצַּד זֶה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּשְׂאֵת״, שֶׁתְּהֵא מְבֻצֶּרֶת בַּשְׂאֵת.
[יא]
נִמְצְאוּ מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מִימִינָהּ, מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מִשְּׂמֹאלָהּ, וְכֵן לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְכֵן לְמַטָּה מִמֶּנָּה, מְרֻבַּעַת, נִמְצְאוּ שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שַׂעְרָה.
נִמְצָא גּוּפָהּ שֶׁלַּבַּהֶרֶת כַּגְָּרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע, ״בָּשָׂר חַי״, לֹא הַשְּׁחִין.
״בָּשָׂר חַי״ – לֹא הַבֹּהַק.
״בַּשְׂאֵת״ – לֹא הַשְּׁחִין, ״בַּשְׂאֵת״, לֹא הַבֹּהַק.
(יא)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ג]
[א]
״צָרַעַת״ – בִּנְיַן אָב לְכָל הַצְּרָעוֹת שֶׁיְּהוּ כַגְָּרִיס.
״נוֹשֶׁנֶת״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא שֶׁלֹּא הֲפוּכָה.
הֲלֹא דִין הוּא: שֵׂעָר לָבָן סִימָן טֻמְאָה, וּמִחְיָה סִימַן טֻמְאָה.
מַה שֵּׂעָר לָבָן, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ, אַף מִחְיָה, לֹא תְטַמֵּא אֶלָּא הֲפוּכָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נוֹשֶׁנֶת״, מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא שֶׁלֹּא הֲפוּכָה.
[ב]
״הִוא״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא הֲפוּכָה.
הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם שֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא שֶׁלֹּא הָפוּךְ, מְטַמֵּא הָפוּךְ, מִחְיָה, שֶׁהִיא מְטַמָּא שֶׁלֹּא הֲפוּכָה, לֹא תְטַמֵּא הֲפוּכָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הִוא״, מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא הֲפוּכָה.
[ג]
״וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן לֹא יַסְגִּרֶנּוּ״ – לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּחְלָט.
מְנַיִן אֵין מַחְלִיטִין לֹא אֶת הַמֻּסְגָּר, וְלֹא מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּסְגָּר, וְלֹא מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי טָמֵא״, כָּל שֶׁנִּקְרָא עָלָיו טָמֵא, אֵינוֹ זָקוּק לוֹ.
[ד]
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי טָמֵא״
אֶלָּא שֶׁלֹּא יַסְגִּירֶנּוּ כֹּהֵן מֻחְלָט?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי טָמֵא הוּא״, בַּנִּרְאֶה דִּבַּרְתִּי, לֹא דִבַּרְתִּי בָרוֹאֶה.
(יב)
[ה]
״וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח״ – אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁפָּרְחָה בְּכֻלּוֹ כְּאַחַת, מְנַיִן פּוֹרַחַת וְחוֹזֶרֶת, פּוֹרַחַת וְחוֹזֶרֶת, פּוֹרַחַת וְחוֹזֶרֶת וּפוֹרַחַת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּפְרַח״.
[ו]
״וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח״ – אֵין לִי אֶלָּא מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן, מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּפְרַח״.
[ז]
״וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח״ – אֵין לִי אֶלָּא מִטְּמֵאָה לִטְהוֹרָה;
מִטְּהוֹרָה לִטְמֵאָה מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּפְרַח״.

״וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח״.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אִם כַּתְּחִלָּה פָּרָחָה, מִטְּמֵאָה לִטְהוֹרָה, טָהוֹר, מִטְּהוֹרָה לִטְמֵאָה, טָמֵא.


[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ד]
[א]
׳צָרַעַת׳ – מַה תַּלְמוּד?
שֶׁיָּכֹל אֵין לִי פְּרִיחָה מְטַהֶרֶת אֶלָּא בַּשְּׂאֵת בִּלְבַד, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּרְאוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הַצָּרַעַת״.

״וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת״, לֹא הַבֹּהַק.
שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר, הוֹאִיל וְהִיא סִימַן טַהֲרָה בַּסּוֹף, תְּהֵא סִימַן טַהֲרָה בַתְּחִלָּה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת״, לֹא הַבֹּהַק.
[ב]
״אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע״ – עוֹר הָרָאוּי לְקַבֵּל נֶגַע, פְּרָט לַשְּׁחִין הַמּוֹרֵד וְלַמִּכְוָה הַמּוֹרֶדֶת.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע״, אֶלָּא עוֹר הָרָאוּי לְקַבֵּל נֶגַע כַּגְָּרִיס, יְעַכֵּב, פָּחוּת מִכַּגְָּרִיס, לֹא יְעַכֵּב?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן״ (ויקרא י״ג:י״ג).
אוֹ ״כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן״, יָכֹל תּוֹךְ רֹאשׁוֹ, תּוֹךְ רַגְלָיו?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מֵרֹאשׁוֹ״, לְהוֹצִיא אֶת תּוֹךְ רֹאשׁוֹ.
״וְעַד רַגְלָיו״ – לְהוֹצִיא אֶת תּוֹךְ רַגְלָיו.
[ג]
״לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן״ – פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים.
מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים ב׳:ד׳)
הָאִישׁ נִרְאֶה כְעוֹדֵר וּכְמוֹסֵק זֵיתִים.
כְּעוֹדֵר, בְּבֵית הַסְּתָרִים, וּכְמוֹסֵק זֵיתִים, לְבֵית הַשֶּׁחִי.
וְהָאִשָּׁה כְעוֹרֶכֶת וּכְמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ.
כְּעוֹרֶכֶת לֶחֶם, לְבֵית הַסְּתָרִים, וּכְמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ, תַּחַת הַדַּד, וּכְאוֹרֶגֶת בָּעֳמָדִין¹⁶, לַשֶּׁחִי לְיָד הַיְמָנִית.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף כְּטוֹוָה בַפִּשְׁתָּן¹⁷ לַשְּׂמָאלִית.
כַּשֵּׁם שֶׁהוּא נִרְאֶה לְנִגְעוֹ, כָּךְ נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ.
[ד]
דָּבָר אַחֵר: ״לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן״, פְּרָט לְכֹהֵן שֶׁחָשַׁךְ מְאוֹר עֵינָיו.
מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים ב׳:ג׳)
כֹּהֵן הַסּוֹמֵא בְאַחַת מֵעֵינָיו, אוֹ שֶׁכָּהָה מְאוֹר עֵינָיו, לֹא יִרְאֶה אֶת הַנְּגָעִים.
(יג)
[ה]
״וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת״ – מַה תַּלְמוּד?
שֶׁיָּכֹל אֵין לִי פְּרִיחָה מְטַהֲרַתּוּ אֶלָּא מִן בַּשְּׂאֵת בִּלְבַד.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּרְאוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ״, לְהָבִיא אֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם.

דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ״?
מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בְכַחֲצִי עֲדָשָׁה סָמוּךְ לְרֹאשׁ וּלְזָקֵן, לִשְׁחִין וּלְמִכְוָה וּלְקֶדַח וּלְמוֹרְרִים, חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקֵן וְנִקְרָחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנֶעֱשׂוּ צָרְבָה, יָכֹל יְהֵא טָהוֹר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ״, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ.
[ו]
״וְטִהַר אֶת הַנָּגַע... טָהוֹר״ – מַה תַּלְמוּד?
שֶׁיָּכֹל אֵין לִי פְּרִיחָה מְטַהֶרֶת אֶלָּא אַחַר חֲלֵט מִחְיָה כַּתְּחִלָּה.
מְנַיִן אַחַר חֲלֵט מִחְיָה כַּתְּחִלָּה בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְאַחַר הַפְּטוּר, אַחַר חֲלֵט שֵׂעָר לָבָן כַּתְּחִלָּה בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְאַחַר הַפְּטוּר, אַחַר הַחֲלֵט בַּפִּסָּיוֹן בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְאַחַר הַפְּטוּר, וּפְרִיחַת הֶסְגֵּר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטִהַר אֶת הַנָּגַע... טָהוֹר״, לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם.
[ז]
יָכֹל הַפּוֹרֵחַ מִן הַטָּהוֹר יְהֵא טָהוֹר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״, הוּא טָהוֹר, אֵין הַפּוֹרֵחַ מִן הַטָּהוֹר טָהוֹר אֶלָּא טָמֵא.
(יד)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ה]
[א]
״וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָא.⁠״ – הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ, שֶׁיְּהוּ טְמֵאִים.
יָכֹל כָּל שֶׁהֵן?
תִּלְמֹד לוֹמַר כָּן ״בָּשָׂר חַי״, וּלְהַלָּן נֶאֱמַר ״בָּשָׂר חַי״ (ויקרא י״ג:י׳).
מַה ״בָּשָׂר חַי״ אָמוּר לְהַלָּן, כָּעֲדָשָׁה¹⁸, אַף כָּן כָּעֲדָשָׁה. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מִשֵּׁם מִחְיָה הוּא מְטַמֵּא, וַהֲלֹא אֵין הַמִּחְיָה מְטַמָּא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים?
אֶלָּא גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא, אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהִיא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: וְכִי מִשּׁוּם רָאשֵׁי אֵבָרִים הוּא מְטַמֵּא, וַהֲלֹא אִם חָזְרָה לְאֶמְצָעִיתוֹ, טָמֵא?
אֶלָּא נֶאֱמַר כָּן ״בָּשָׂר חַי״, וּלְהַלָּן נֶאֱמַר ״בָּשָׂר חַי״ (ויקרא י״ג:י׳).
מַה ״בָּשָׂר חַי״ אָמוּר לְהַלָּן, כָּעֲדָשָׁה¹⁹, אַף כָּן כָּעֲדָשָׁה.
[ב]
״וּבְיוֹם״ – מְלַמֵּד שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי יָמִים לוֹ, שְׁנֵי יָמִים לְבֵיתוֹ, שְׁנֵי יָמִים לִכְסוּתוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (ויקרא י״ד:ל״ו) ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת, בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת, וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת״.
אִם מַמְתִּינִים לִדְבַר רְשׁוּת, לֹא יַמְתִּינוּ לִדְבַר מִצְוָה?
וְכַמָּה הִיא מִצְוָתוֹ?
נִרְאֶה: בֶּחָתָן נוֹתְנִין לוֹ שִׁבְעָה יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, לוֹ וּלְבֵיתוֹ וְלִכְסוּתוֹ, וְכֵן בָּרֶגֶל נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמֵי הָרֶגֶל.
[ג]
״בּוֹ״ – מַה תַּלְמוּד?
מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וּבַקֶּדַח²⁰ הַמּוֹרְרִין²¹, חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקֵן וְנִקְרָחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנֶעֱשׂוּ צָרְבָה, יָכֹל יְהֵא טָמֵא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בּוֹ״, בּוֹ בְהוֹפֵךְ, אִם הָפַךְ, טָמֵא, הָא אִם חָזַר לָרֹאשׁ וְלַזָּקָן וְלַשְּׁחִין וְלַמִּכְוָה וְלַקֶּדַח, אֵינוֹ טָמֵא.
[ד]
בָּשָׂר חַי הַחוֹזֵר, טָמֵא, אֵין שֵׂעָר לָבָן הַחוֹזֵר טָמֵא.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֵׂעָר לָבָן סִימַן טֻמְאָה, וּמִחְיָה סִימַן טֻמְאָה.
מַה מְּחַיֶּה חוֹזֶרֶת וּמְטַמָּא, אַף שֵׂעָר לָבָן יַחְזֹר וִיטַמֵּא.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: אֵימָתַי יָפֶה כֹּחוֹ שֶׁלְּשֵׂעָר לָבָן לְטַמֵּא?
בִּזְמַן שֶׁשִּׁמֵּשׁ הֶחְלֵט, אוֹ בִּזְמַן שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ הֶחְלֵט?
אָמַר לוֹ: בִּזְמַן שֶׁשִּׁמֵּשׁ הֶחְלֵט.
אָמַר לוֹ: מָה, אִם בִּזְמַן שִׁמֵּשׁ הֶחְלֵט, אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה, בִּזְמַן שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ הֶחְלֵט, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת הִפְרִיחָה!
וְעוֹד שֶׁנֶּאֱמַר ״בָּשָׂר חַי״, בָּשָׂר חַי הַחוֹזֵר, טָמֵא, אֵין שֵׂעָר לָבָן הַחוֹזֵר טָמֵא.
בָּשָׂר חַי הַחוֹזֵר, טָמֵא, אֵין הַבֹּהַק הַחוֹזֵר טָמֵא.
הֲלֹא דִין הוּא: בֹּהַק מְעַכֵּב וּמִחְיָה מְעַכֶּבֶת.
מַה מְּחַיֶּה חוֹזֶרֶת וּמְטַמָּא, אַף הַבֹּהַק יַחְזֹר וִיטַמֵּא.
[ה]
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּשָׂר חַי״, בָּשָׂר חַי הַחוֹזֵר, טָמֵא, אֵין הַבֹּהַק הַחוֹזֵר טָמֵא.
(טו)
[ו]
״וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַבָּשָׂר הַחַי וְטִמְּאוֹ, הַבָּשָׂר הַחַי טָמֵא הוּא, צָרַעַת הוּא.⁠״ – מַה תַּלְמוּד?
שֶׁיָּכֹל אֵין לִי רָאשֵׁי אֵבָרִין שֶׁנִּתְגַּלּוּ שֶׁיְּהוּ טְמֵאִים, אֶלָּא אַחַר פְּרִיחַת חֲלֵט מִחְיָה כַּתְּחִלָּה.
מְנַיִן אַחַר פְּרִיחַת חֲלֵט מִחְיָה כַּתְּחִלָּה בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, אַחַר פְּרִיחַת חֲלֵט שֵׂעָר לָבָן כַּתְּחִלָּה בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, אַחַר פְּרִיחַת חֲלֵט הַפִּסָּיוֹן בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, אַחַר פְּרִיחַת חֲלֵט הֶסְגֵּר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַבָּשָׂר הַחַי וְטִמְּאוֹ, הַבָּשָׂר הַחַי טָמֵא הוּא, צָרַעַת הוּא״, לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם.
[ז]
יָכֹל הַבָּא בְּ׳כֻלּוֹ לָבָן׳
שֶׁחָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים מִתּוֹךְ הַפְּטוּר, יְהֵא טָמֵא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״.
אוֹצִיא אֶת הַבָּא בְּ׳כֻלּוֹ לָבָן׳
שֶׁחָזְרוּ בּוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים מִתּוֹךְ הַפְּטוּר, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַבָּא בְּ׳כֻלּוֹ לָבָן׳ שֶׁחָזְרוּ בּוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִין, בֵּין מִתּוֹךְ הֶחְלֵט, בֵּין מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא הוּא, צָרַעַת הוּא״, הוּא טָמֵא וְאֵין הַבָּא בְּ׳כֻלּוֹ לָבָן׳ שֶׁחָזְרוּ בּוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִין, בֵּין מִתּוֹךְ הֶחְלֵט, בֵּין מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר, בֵּין מִתּוֹךְ הַפְּטוּר, טָמֵא, אֶלָּא טָהוֹר.
(טז)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ו]
[א]
״אוֹ כִי יָשׁוּב הַבָּשָׂר הַחַי וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן״ – הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְחָזְרוּ וְנִתְכַּסּוּ, שֶׁיְּהוּ טְהוֹרִין.
יָכֹל פַּעַם אַחַת, מְנַיִן אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, נִתְכַּסּוּ, טָהוֹר, נִתְגַּלּוּ, טָמֵא, נִתְכַּסּוּ, טָהוֹר, נִתְגַּלּוּ, טָמֵא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״יָשׁוּב״, ״כִי יָשׁוּב״, ״אוֹ כִי יָשׁוּב״.
[ב]
״וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן״ – אֲפִלּוּ לְמַרְאֵה בֹהַק.
שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר, הוֹאִיל וְהוּא סִימַן טֻמְאָה כַּתְּחִלָּה, יְהֵא סִימַן טֻמְאָה בַּסּוֹף!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן״, אֲפִלּוּ לְמַרְאֵה בֹהַק.
(יז)
[ג]
״וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הַנֶּגַע לְלָבָן, וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע, טָהוֹר הוּא.⁠״
מַה תַּלְמוּד?
שֶׁיָּכֹל אֵין לִי רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְחָזְרוּ וְנִתְכַּסּוּ, שֶׁיְּהוּ טְהוֹרִין, אֶלָּא אַחַר חֲזִירַת פְּרִיחַת חֲלֵט מִחְיָה כַּתְּחִלָּה.
מְנַיִן אַחַר חֲזִירַת פְּרִיחַת חֲלֵט מִחְיָה כַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, אַחַר הַפְּטוּר, אַחַר חֲזִירַת פְּרִיחַת חֲלֵט שֵׂעָר לָבָן כַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, אַחַר הַפְּטוּר, אַחַר חֲזִירַת פְּרִיחָה חֲלֵט פִּסָּיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, אַחַר הַפְּטוּר, אַחַר חֲזִירַת פְּרִיחַת חֲלֵט הֶסְגֵּר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הַנֶּגַע לְלָבָן, וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע, טָהוֹר הוּא״, לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן.
[ד]
יָכֹל הַבָּא בְּ׳כֻלּוֹ לָבָן׳ כַּתְּחִלָּה יְהֵא טָהוֹר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״, הוּא טָהוֹר, אֵין הַבָּא בְּ׳כֻלּוֹ לָבָן׳ כַּתְּחִלָּה טָהוֹר, אֶלָּא טָמֵא.
(יח)
[ה]
״שְׁחִין״ – יָכֹל מוֹרֵר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְנִרְפָּא״.
אוֹ ״וְנִרְפָּא״, יָכֹל עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה צַלֶּקֶת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שְׁחִין״.
הָא כֵיצַד? נִרְפָּא וְלֹא נִרְפָּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּן ״צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא״ (ויקרא י״ג:כ״ג), עַד שֶׁתִּקְרֹם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם.
[ו]
אֵין לִי אֶלָּא שְׁחִין שֶׁעָלָה מֵאֵלָיו, מְנַיִן לָקָה בָעֵץ, בָּאֶבֶן וּבַגֶּפֶת, אוֹ בְמֵי טְבֶרְיָה, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זֶה הוּא הַשְּׁחִין²²?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שְׁחִין״, (ויקרא י״ג:י״ט) ׳שְׁחִין׳, רִבָּה.

אֵין לִי אֶלָּא שְׁחִין שֶׁלְּאַחַר הַדִּבֵּר, שֶׁלִּפְנֵי הַדִּבֵּר מְנַיִן?
בְּגוֹי מִשֶּׁנִּתְגַּיַּר, עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיַּר מְנַיִן?
בַּקָּטָן מִשֶּׁנּוֹלַד, עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שְׁחִין״, (ויקרא י״ג:י״ט) ׳שְׁחִין׳, רִבָּה.

אֵין לִי אֶלָּא שְׁחִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאֵיכָן שֶׁיִּפְשֶׂה, שְׁחִין שֶׁאֵין לוֹ לְאֵיכָן שֶׁיִּפְשֶׂה, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי יִהְיֶה בוֹ״, אֲפִלּוּ בְּכֻלּוֹ.

אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמִקְצָתוֹ שְׁחִין וּמִקְצָת הַשְּׁחִין זוֹ בַּהֶרֶת.
מְנַיִן מִקְצָתוֹ שְׁחִין וְכֻלּוֹ בַּהֶרֶת, מִקְצָתוֹ בַּהֶרֶת וְכֻלּוֹ שְׁחִין, כֻּלּוֹ שְׁחִין וְכֻלּוֹ בַּהֶרֶת, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי יִהְיֶה בוֹ״, אֲפִלּוּ בְכֻלּוֹ, ״בְעֹרוֹ״, אֲפִלּוּ בְכֻלּוֹ.
[ז]
שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִי שֶׁעָלַת לְתוֹךְ יָדוֹ בַּהֶרֶת כַּסֶּלַע, וּמְקוֹמָהּ צָרֶבֶת הַשְּׁחִין, מַהוּ?
אָמַר לָהֶם: יַסְגִּיר.
אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? לְגַדֵּל שֵׂעָר לָבָן, אֵינָהּ רְאוּיָה, וּלְפִסָּיוֹן אֵינָהּ פּוֹסָה, וּלְמִחְיָה אֵינָהּ מְטַמָּא!
אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא תִכָּנֵס וְתִפְשֶׂה.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא מְקוֹמָהּ כַּגְָּרִיס?
אָמַר לָהֶם: כָּךְ שָׁמַעְתִּי, הֶסְגֵּר.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה: אֶלְמֹד בּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ: אִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הִין.
אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר חוּצָה לוֹ, וְיִפְשֶׂה לְתוֹכוֹ.
אָמְרוּ לוֹ: חָכָם גָּדוֹל אַתָּה, שֶׁקִּיַּמְתָּ דִבְרֵי חֲכָמִים.
(יט)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פָּרָשָׁה ד]
[א]
״וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת״ – שֶׁיִּקְדֹּם הַשְּׁחִין לַשְּׂאֵת, לֹא תִקְדֹּם הַשְּׂאֵת לַשְּׁחִין.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: קָרוּי הוּא בִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁלֹּא בָא לְשָׁם.
[ב]
כֵּיצַד?
הָיָה בְעוֹר הַבָּשָׂר עַד שֶׁלֹּא נֶעֱשָׂה שְׁחִין, וְנֶעֱשָׂה שְׁחִין.
וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
[ג]
״שְׂאֵת לְבָנָה״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא חֲלָקָה.
״בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא בְּפָתוֹךְ.
יָכֹל הַשְּׂאֵת תְּטַמֵּא חֲלָקָה וְהַבַּהֶרֶת תְּטַמֵּא בְפָתוֹךְ, וּמְנַיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בַּשְּׂאֵת בַּבַּהֶרֶת, וְאֶת הָאָמוּר בַּבַּהֶרֶת בַּשְּׂאֵת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶגַע צָרַעַת״ (ויקרא י״ג:כ׳).
(כ)
[ד]
״מַרְאֶהָ שָׁפָל״ – אֵין לִי אֶלָּא מַרְאֶה שָׁפֵל, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשּׁוֹוֶה לַגָּבוֹהַּ, תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר, וְהִיא כֵהָה ״ (ויקרא י״ג:כ״א).

״וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא, בַּשְּׁחִין פָּרָחָה״ – וְלֹא בְעוֹר הַבָּשָׂר.
יָכֹל לֹא תִפְשֶׂה בְעוֹר הַבָּשָׂר, אֲבָל תִּפְשֶׂה בְעוֹר הַמִּכְוָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת, לֹא פָשָׂתָה״ (ויקרא י״ג:כ״ג), בִּמְקוֹם שֶׁתַּחְתֶּיהָ הִיא פוֹשָׂה, אֵינָהּ פּוֹשָׂה לֹא בְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא בְעוֹר הַמִּכְוָה.
(כא)
[ה]
״וְאִם יִרְאֶנָּה״ – כֻּלָּהּ כְּאַחַת.
״וְהִנֵּה אֵין בָּהּ״ – וְלֹא בַּחוּט הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה.
יָכֹל אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִנֵּה אֵין בַּבַּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן״ (ויקרא י״ג:כ״ו).
(כב)
[ו]
״וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר״ – מַה תַּלְמוּד?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר״ (ויקרא י״ג:כ״ז), שֶׁיָּכֹל אֵין לִי פִּסָּיוֹן מְטַמֵּא אֶלָּא בַּשְּׁבִיעִי בִּלְבַד, שְׁמִינִי, תְּשִׁיעִי, עֲשִׂירִי, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִפְשֶׂה״, ״וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה״.
[ז]
הֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר לָבָן, וְהָלַךְ שֵׂעָר לָבָן וְחָזַר שֵׂעָר לָבָן, וְכֵן בְּפִסָּיוֹן כַּתְּחִלָּה בַסּוֹף שָׁבוּעַ לְאַחַר הַפְּטוּר, הֶחְלִיטוֹ בְּפִסָּיוֹן, וְהָלַךְ הַפִּסָּיוֹן וְחָזַר הַפִּסָּיוֹן, וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן בְּסוֹף שָׁבוּעַ לְאַחַר הַפְּטוּר, לְכָךְ נֶאֱמַר ״תִפְשֶׂה״, ״וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה״.
[ח]
״וְטִמֵּא... אֹתוֹ״ – אֶת הַוַּדַּי הוּא מְטַמֵּא, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַסָּפֵק.
כֵּיצַד?
שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל כֹּהֵן, בָּזֶה בַּהֶרֶת כַּגְָּרִיס וּבָזֶה כַּסֶּלַע, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, בָּזֶה כַּסֶּלַע וּבָזֶה כַּסֶּלַע, וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן פָּשַׂת, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד, בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, טָהוֹר.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בְּאִישׁ אֶחָד, טָמֵא, וּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, טָהוֹר.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא נֶאֱמַר ״נֶגַע הִוא״?
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״וְטִמֵּא... אֹתוֹ״?
אֶת הַוַּדַּי הוּא מְטַמֵּא, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַסָּפֵק.
(כג)
[ט]
״וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת, לֹא פָשָׂתָה״ – בִּמְקוֹם שֶׁתַּחְתֶּיהָ הִיא פוֹשָׂה, אֵינָהּ פּוֹשָׂה לֹא בְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא בְעוֹר הַמִּכְוָה.
״צָרֶבֶת״ – שֶׁיְּהֵא מְקוֹמָהּ צָרוּב, שֶׁיְּהֵא מְקוֹמָהּ נִכָּר.
״וְטִהֲרוֹ״ – אֶת הַוַּדַּי הוּא מְטַהֵר, אֵינוֹ מְטַהֵר אֶת הַסָּפֵק.
כֵּיצַד?
שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל כֹּהֵן, בָּזֶה בַּהֶרֶת כַּגְָּרִיס וּבָזֶה כַּסֶּלַע, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, בָּזֶה כַּסֶּלַע וָעוֹד וּבָזֶה כַּסֶּלַע וָעוֹד, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים.
אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת כַּסֶּלַע וְכַסֶּלַע, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִהְיוֹת כַּגְָּרִיס.
לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְטִהֲרוֹ״, אֶת הַוַּדַּי הוּא מְטַהֵר, אֵינוֹ מְטַהֵר אֶת הַסָּפֵק.
(כד)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ז]
[א]
״וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא.⁠״ (ויקרא י״ג:י״ח)
״אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
[ב]
לֹא שֶׁבָּאוּ וְאֵין יָדוּעַ אִם שְׁחִין הוּא וְאִם מִכְוָה הִיא, אֶלָּא אֲפִלּוּ כַחֲצִי גָּרִיס שְׁחִין וְכַחֲצִי גָּרִיס מִכְוָה, אֵינָן מִצְטָרְפִין.
[ג]
״מִכְוַת אֵשׁ״ – יָכֹל מוֹרֶרֶת²³?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה״, אוֹ ״וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה״, יָכֹל עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה צַלֶּקֶת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִכְוַת אֵשׁ״.
הָא כֵיצַד? חָיָתָה וְלֹא חָיָתָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּן ״צָרֶבֶת הַמִּכְוָה הִוא״ (ויקרא י״ג:כ״ח), עַד שֶׁתִּקְרֹם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם.
[ד]
אֵין לִי אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנִּכְוָה בָּאוּר.
מְנַיִן נִכְוֶה בַּגַּחֶלֶת אוֹ בָרֶמֶץ, בַּסִּיד הָרוֹתֵחַ אוֹ בַגִּיפְּסִיס הָרוֹתֵחַ, בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זוֹ הִיא הַמִּכְוָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ׳מִכְוָה׳, ׳מִכְוָה׳, רִבָּה.
אֵין לִי אֶלָּא מִכְוָה שֶׁלְּאַחַר הַדִּבֵּר;
שֶׁלִּפְנֵי הַדִּבֵּר מְנַיִן?
בְּגוֹי מִשֶּׁנִּתְגַּיַּר.
עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיַּר, מְנַיִן?
בְּקָטָן, מִשֶּׁנּוֹלַד;
עַד שֶׁלֹּא נוֹלַד, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ׳מִכְוָה׳, ׳מִכְוָה׳, רִבָּה.
אֵין לִי אֶלָּא מִכְוָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְאֵיכָן שֶׁתִּפְשֶׂה, מִכְוָה שֶׁאֵין לָהּ לְאֵיכָן שֶׁתִּפְשֶׂה מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי יִהְיֶה בוֹ״ (ויקרא י״ג:י״ח), אֲפִלּוּ בְּכֻלּוֹ.
אֵין לִי אֶלָּא בִזְמַן שֶׁמִּקְצָתָהּ מִכְוָה, וּמִקְצָת הַמִּכְוָה זוֹ הַבַּהֶרֶת, מְנַיִן מִקְצָתָהּ מִכְוָה וְכֻלָּהּ בַּהֶרֶת, מִקְצָתָהּ בַּהֶרֶת וְכֻלָּהּ מִכְוָה, כֻּלָּהּ מִכְוָה וְכֻלָּהּ בַּהֶרֶת, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְעֹרוֹ״ (ויקרא י״ג:י״ח), ״בְעֹרוֹ״, רִבָּה.
[ה]
״בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מְטַמָּא בַּפָּתוֹךְ.
וּמְנַיִן שֶׁתְּטַמֵּא חֲלָקָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְבָנָה״.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּרְאוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אוֹ לְבָנָה״.
(כה-כו)
[ו]
״וְאִם יִרְאֶנָּה״ – כֻּלָּהּ כְּאַחַת.
״וְהִנֵּה אֵין בַּבַּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן״ – זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ: לְרַבּוֹת אֶת הַחוּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
[ז]
״וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִוא כֵהָה״ – זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ: לְרַבּוֹת אֶת הַשּׁוֹוֶה לַגָּבוֹהַּ.
(כז)
[ח]
״וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר״ – שֶׁיָּכֹל אֵין לִי פִּסָּיוֹן מְטַמֵּא אֶלָּא בְּסוֹף שָׁבוּעַ, וּמְנַיִן אַף לְאַחַר הַפְּטוּר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִפְשֶׂה״, ״אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה״.
[ט]
הֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר לָבָן, וְהָלַךְ שֵׂעָר לָבָן וְחָזַר שֵׂעָר לָבָן, וְכֵן בְּפִסָּיוֹן כַּתְּחִלָּה בְסוֹף שָׁבוּעַ לְאַחַר הַפְּטוּר, הֶחְלִיטוֹ בְּפִסָּיוֹן, וְהָלַךְ הַפִּסָּיוֹן וְחָזַר הַפִּסָּיוֹן, וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן בְּסוֹף שָׁבוּעַ לְאַחַר הַפְּטוּר, לְכָךְ נֶאֱמַר ״תִפְשֶׂה״, ״אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה״.
מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ״צָרַעַת״ (ויקרא י״ג:כ׳), ״צָרַעַת״ (ויקרא י״ג:כ״ה), ״צָרַעַת״, שְׁלֹשָׁה פְעָמִים?
״צָרַעַת״ כַּגְָּרִיס, ״צָרַעַת״, לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בַּשְׂאֵת בַּבַּהֶרֶת, וְאֶת הָאָמוּר בַּבַּהֶרֶת בַּשְׂאֵת, ״צָרַעַת״, לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בַּשְּׁחִין בַּמִּכְוָה, וְאֶת הָאָמוּר בַּמִּכְוָה בַּשְּׁחִין.
(כח)
מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) (ויקרא י״ג:כ׳) ״הִוא״, (ויקרא י״ג:כ״ה) ״הִוא״, ״הִוא״, שֶׁבַע פְּעָמִים?
״הִוא״, אֵינָהּ מְטַמָּא בְּמִחְיָה כַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, לְאַחַר הַפְּטוּר, ״הִוא״, פְּרָט לְשֶׁפָּשַׂת לַבֹּהַק בְּסוֹף שָׁבוּעַ, לְאַחַר הַפְּטוּר, ״הִוא״, אֵין לָהּ מַרְאֶה חֲמִישִׁי, ״הִוא״, אֵין הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
(כט)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פָּרָשָׁה ה]
[א]
״אִישׁ״ – לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתַּק נֶתֶק בְּתוֹךְ נֶתֶק. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה.
״אִישׁ״ וְ״אִשָּׁה״, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת טוֹמְטוֹם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״.
״כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָרֹאשׁ וְהַזָּקֵן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
[ב]
יָכֹל לֹא יִצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה, אֲבָל יִפְסוּ מִזֶּה לָזֶה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא״ (ויקרא י״ג:ל׳).
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, כָּךְ אֵינָן פּוֹסִין מִזֶּה לָזֶה.
[ג]
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן;
יֵשׁ לוֹ בָרֹאשׁ אֲבָל לֹא בַזָּקָן, בַּזָּקָן אֲבָל לֹא בָרֹאשׁ, לֹא בָרֹאשׁ וְלֹא בַּזָּקָן, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע, בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן.⁠״
(ל)
[ד]
׳מַרְאֶה עָמֹק׳ – אֵין לִי אֶלָּא מַרְאֶה עָמֹק;
מְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשּׁוֹוֶה לַגָּבוֹהַּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִנֵּה אֵין מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר״ (ויקרא י״ג:ל״א), וְאִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ׳מַרְאֶה עָמֹק׳?
יָכֹל אִם נְתָקוֹ אָדָם, יְהֵא טָמֵא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ׳מַרְאֶה עָמֹק׳, מַה מַּרְאֶה עָמֹק בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף אֵין לִי אֶלָּא בִּידֵי שָׁמַיִם.
[ה]
״בוֹ״ – לְהָבִיא אֶת שֶׁבְּתוֹכוֹ וְשׁוֹכֵב חוּצָה לוֹ, פְּרָט לְשֶׁחוּצָה לוֹ וְשׁוֹכֵב בְּתוֹכוֹ.
״שֵׂעָר״ – מֵעוּט שֵׂעָר, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
״צָהֹב״ – לֹא לָבָן, לֹא יָרֹק, לֹא אָדֹם וְלֹא שָׁחֹר.
אוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, וְלֹא אוֹצִיא אֶת שֵׂעָר לָבָן.
וְדִין הוּא: מָה, אִם שֵׂעָר צָהֹב, שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה בַּנֶּגַע, הֲרֵי הוּא סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק, שֵׂעָר לָבָן, שֶׁהוּא סִימַן טֻמְאָה בַנֶּגַע, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָהֹב״, צָהֹב וְלֹא לָבָן.
וּלְמָה הוּא דוֹמֶה? לְתַבְנִית הַזָּהָב.
[ו]
״דָּק״ – לָקוּי קָצָר. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ אָרֹךְ.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמְרִים?
׳דַּק מַקֵּל זֶה׳, דַּק קָנֶה זֶה׳.
״דָּק״ – לָקוּי קָצָר, אוֹ ״דָּק״, לָקוּי אָרֹךְ.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: עַד שֶׁאָנוּ לְמֵדִים מִן הַקָּנֶה, נִלְמֹד מִן הַשֵּׂעָר!
׳דַּק שְׂעָרוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי׳, ״דָּק״, לָקוּי קָצָר, וְלֹא ״דָּק״, לָקוּי אָרֹךְ.
[ז]
יָכֹל יְהֵא מוּסָף עַל אַרְבַּע מַרְאוֹת שֶׁבְּעוֹר הַבָּשָׂר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק״, אֵינוֹ מוּסָף עַל אַרְבַּע מַרְאוֹת שֶׁבְּעוֹר הַבָּשָׂר.
[ח]
יָכֹל לֹא יְהֵא מוּסָף עַל אַרְבַּע מַרְאוֹת שֶׁבְּעוֹר הַבָּשָׂר, אֲבָל יְטַמֵּא מְקוֹם הַבַּהֶרֶת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶתֶק הוּא״, אֵינוֹ מְטַמֵּא מְקוֹם הַבַּהֶרֶת.
[ט]
יָכֹל לֹא יְטַמֵּא מְקוֹם הַבַּהֶרֶת, אֲבָל תְּהֵא הַבַּהֶרֶת מְטַמָּא בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶתֶק הוּא, צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא״, אֵין לָרֹאשׁ וְלַזָּקָן טֻמְאָה אֶלָּא מִטֻּמְאַת נְתָקִין בִּלְבַד.
(לא)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ח]
[א]
״וְכִי יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק״ – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַה תַּלְמוּד (לוֹמַר) ׳נֶגַע נֶתֶק׳?
הִקִּישׁ נֶגַע לַנֶּתֶק: מַה נֶּגַע, שֵׂעָר לָבָן שֶׁבּוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ, אַף נֶתֶק, שֵׂעָר צָהֹב שֶׁבּוֹ לֹא יְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ.
[ב]
קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם שֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵין שֵׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ, שֵׂעָר צָהֹב דַּק, שֶׁיֵּשׁ שֵׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ, אֵין דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשֵׂעָר לָבָן, שֶׁלֹּא יִפָּה כֹחוֹ בִּמְקוֹמוֹ לִטַּמֵּא בְּכָל מַרְאֶה, תֹּאמַר בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, שֶׁיִּפָּה כֹחוֹ בִּמְקוֹמוֹ לִטַּמֵּא בְּכָל מַרְאֶה!
הוֹאִיל וְיִפָּה כֹחוֹ בִּמְקוֹמוֹ לִטַּמֵּא בְּכָל מַרְאֶה, יְטַמֵּא הָפוּךְ וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ!
תִּלְמֹד לוֹמַר ׳נֶגַע נֶתֶק׳, הִקִּישׁ נֶגַע לַנֶּתֶק: מַה נֶּגַע, שֵׂעָר לָבָן שֶׁבּוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ, אַף נֶתֶק, שֵׂעָר צָהֹב שֶׁבּוֹ לֹא יְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ.
[ג]
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל מְקוֹם שֶׁצָּרַךְ לוֹמַר הָפַךְ, אָמַר הָפַךְ, אֲבָל הַנֶּתֶק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְלֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב״ (ויקרא י״ג:ל״ב), מְטַמֵּא הָפוּךְ וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ.
[ד]
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ׳נֶגַע נֶתֶק׳?
הִקִּישׁ נֶגַע לַנֶּתֶק: מַה נֶּגַע, כַּגָּרִיס, אַף נֶתֶק כַּגָּרִיס.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּן (ויקרא י״ג:ל״ב) ׳נֶתֶק, נֶגַע׳, הִקִּישׁ נֶתֶק לַנֶּגַע: מַה נֶּתֶק, שֶׁאֵין הַפִּסָּיוֹן לְתוֹכוֹ, אַף נֶגַע, שֶׁאֵין הַפִּסָּיוֹן לְתוֹכוֹ.
[ה]
״שֵׂעָר״ – מֵעוּט שֵׂעָר, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
״שָׁחֹר״ – אֵין לִי אֶלָּא שָׁחֹר, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַיָּרֹק וְאֶת הָאָדֹם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְשֵׂעָר״.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״שָׁחֹר״?
הַשָּׁחֹר מַצִּיל, וְהַצָּהֹב אֵינוֹ מַצִּיל.
[ו]
אֵיזֶה הוּא צָהֹב שֶׁאֵינוֹ מַצִּיל?
הֲרֵי שֶׁקָּדַם אֶת הַנֶּתֶק, טָמֵא. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אֶלָּא שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אַחַת צְהֻבָּה וְאַחַת שְׁחֹרָה, אַחַת צְהֻבָּה וְאַחַת לְבָנָה, הָיִיתִי אוֹמֵר, הוֹאִיל וְאֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְטֻמְאָה, יִצְטָרְפוּ לְטַהֲרָה!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שָׁחֹר״, הַשָּׁחֹר מַצִּיל, וְהַצָּהֹב אֵינוֹ מַצִּיל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שֵׂעָר צָהֹב שֶׁקָּדַם אֶת הַנֶּתֶק, לֹא מְטַמֵּא וְלֹא מַצִּיל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק, הֲרֵי הוּא סִימַן טַהֲרָה בַנֶּתֶק.
[ז]
״אֵין בּוֹ״ – עַד שֶׁיְּהֵא מְבֻצָּר בּוֹ.
מִכָּן אָמְרוּ: שְׁנֵי נְתָקִים זֶה בְּצַד זֶה, וְשִׁטָּה שֶׁלְּשֵׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם, נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד, טָמֵא; מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, טָהוֹר.⁠^ב
וְכַמָּה תְּהֵא הַפִּרְצָה? מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגְָּרִיס, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא כָנַס שֵׂעָר שָׁחֹר לְתוֹכוֹ.
[ח]
שְׁנֵי נְתָקִים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, וְשִׁטָּה שֶׁלְּשֵׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם, נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד, טָהוֹר; מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, טָמֵא.
וְכַמָּה תְּהֵא הַפִּרְצָה?
מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגְָּרִיס, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁכָּנַס שֵׂעָר שָׁחֹר לְתוֹכוֹ.
[ט]
״וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ, וְהִסְגִּיר״ – הָא אִם יֵשׁ בּוֹ, פָּטוּר.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ וְהִסְגִּיר״, וְאִם יֵשׁ בּוֹ, יִטַּמֵּא?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק, וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ, נִרְפָּא הַנֶּתֶק, טָהוֹר הוּא, וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן״ (ויקרא י״ג:ל״ז), הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד עַל שֵׂעָר שָׁחֹר, שֶׁהוּא סִימַן טַהֲרָה בַנֶּתֶק.
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ וְהִסְגִּיר״, אִם יֵשׁ בּוֹ, פָּטוּר?
״וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים״ – תְּחִלָּה.
(לב)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק ט]
[א]
׳בַּשְּׁבִיעִי׳ – יָכֹל בֵּין בַּיּוֹם, בֵּין בַּלַּיְלָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּיּוֹם״, לֹא בַּלַּיְלָה.
[ב]
יָכֹל עוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בְּאַרְבַּע מַרְאוֹת, יְהֵא צָרִיךְ יוֹם, נְתָקִין, שֶׁאֵינָן מִטַּמִּין בְּאַרְבַּע מַרְאוֹת, לֹא יְהוּ צְרִיכִין יוֹם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּיּוֹם״, לֹא בַּלַּיְלָה.
[ג]
״וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּתֶק וְלֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב״ – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר ׳לֹא הָפַךְ בּוֹ שֵׂעָר צָהֹב׳, אֶלָּא ״לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב״, הָא אִם קָדַם אֶת הַנֶּתֶק, טָמֵא.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר ׳לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק׳, אֶלָּא ״לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב״, וַאֲפִלּוּ אָרֹךְ, ״וּמַרְאֵה הַנֶּתֶק אֵין עָמֹק מִן הָעוֹר״, לֹא מַמּוּשׁוֹ.
(לג)
[ד]
״וְהִתְגַּלָּח״ – בְּכָל אָדָם.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁתִּגְלַחַת הָאַחֲרוֹנָה בְּכֹהֵן, יָכֹל אַף זוֹ בְּכֹהֵן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִתְגַּלָּח״, בְּכָל אָדָם.
[ה]
״וְהִתְגַּלָּח״ – בְּכָל דָּבָר.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁתִּגְלַחַת הָאַחֲרוֹנָה בְתַעַר, יָכֹל אַף זוֹ בְתַעַר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִתְגַּלָּח״, בְּכָל דָּבָר.
[ו]
״וְהִתְגַּלָּח״ – אַף עַל פִּי נָזִיר.
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ״ (במדבר ו׳:ה׳), יָכֹל אַף עַל פִּי מְנֻגָּע?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִתְגַּלָּח״, אַף עַל פִּי נָזִיר.
[ז]
יָכֹל כַּשֵּׁם שֶׁתִּגְלַחַת הַנֶּגַע דּוֹחָה לְתִגְלַחַת הַנָּזִיר בִּזְמַן שֶׁהִיא וַדַּי, כָּךְ תְּהֵא תִגְלַחַת הַנָּזִיר דּוֹחָה לְתִגְלַחַת הַנֶּתֶק בִּזְמַן שֶׁהוּא סָפֵק?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ״.
וְכִי מַה יֵּשׁ בּוֹ?
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ״?
אֶלָּא סָמוּךְ לַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ.
הָא כֵיצַד? מְגַלֵּחַ חוּצָה לוֹ, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר אִם פָּשָׂה.
וּמְנַיִן לְתוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה מִן תּוֹךְ נִתְקוֹ, עוֹבֵר בְּ׳לֹא תַּעֲשֶׂה׳?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ״.
(לד)
[ח]
׳וְכִבֶּס בֶּגֶד׳ – ״וְכִבֶּס בְּגָדָיו״ מִלְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּמִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה.
״וְטָהֵר״ מִן הַפְּרִיעָה וּמִן הַפְּרִימָה, וּמִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַצִּפֳּרִים.
״וְכִבֶּס בְּגָדָיו״ וְטָבַל, יָכֹל הֲרֵי הוּא מְסֻלָּק?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִפְשֶׂה... טָמֵא״ (ויקרא י״ג:ל״ה-ל״ו).
(לה)
[ט]
״אַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא לְאַחַר הַפְּטוּר, וּמְנַיִן אַף בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִפְשֶׂה״, ״וְאִם פָּשֹׂה יִפְשֶׂה״.
אֵין לִי אֶלָּא כְמַרְאָיו, שֶׁלֹּא כְמַרְאָיו, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״יִפְשֶׂה״, ״וְאִם פָּשֹׂה יִפְשֶׂה״.
[י]
הֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר צָהֹב, וְהָלַךְ שֵׂעָר צָהֹב וְחָזַר שֵׂעָר צָהֹב, וְכֵן בְּפִסָּיוֹן כַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה.
הֶחְלִיטוֹ בְפִסָּיוֹן, וְהָלַךְ הַפִּסָּיוֹן וְחָזַר הַפִּסָּיוֹן, וְכֵן בְּשֵׂעָר צָהֹב בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁהָיָה.
לְכָךְ נֶאֱמַר ״יִפְשֶׂה״, ״וְאִם פָּשֹׂה יִפְשֶׂה״.
(לו)
[יא]
וּמְנַיִן לְשֵׂעָר צָהֹב הַחוֹזֵר לְאַחַר הַפְּטוּר, טָמֵא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב, טָמֵא״.
[יב]
וּמְנַיִן לְשֵׂעָר צָהֹב שֶׁיְּטַמֵּא שֶׁלֹּא בְפִסָּיוֹן?
מְנַיִן לַפִּסָּיוֹן שֶׁיְּטַמֵּא שֶׁלֹּא בְשֵׂעָר צָהֹב?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב, טָמֵא״.
[יג]
מְנַיִן אֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּסְגָּר, וְלֹא מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט, אֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּחְלָט, וְלֹא מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּסְגָּר בִּנְתָקִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב, טָמֵא״.
(לז)
[יד]
״בְּעֵינָיו״ – אֵין לִי אֶלָּא בְעֵינֵי עַצְמוֹ, בְּעֵינֵי בְנוֹ, בְּעֵינֵי תַלְמִידוֹ, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק״.
״וְשֵׂעָר״. מֵעוּט שֵׂעָר, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
״שָׁחֹר״ – אֵין לִי אֶלָּא שָׁחֹר, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַיָּרֹק וְאֶת הָאָדֹם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְשֵׂעָר שָׁחֹר״.
״צָמַח בּוֹ״ – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְבֻצָּר.
״בּוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא צוֹמֵחַ כַּתְּחִלָּה וּמְשֹׁאָר בַּסּוֹף, וּמְנַיִן לִמְשֹׁאָר כַּתְּחִלָּה וְצוֹמֵחַ בַּסּוֹף?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״שֵׂעָר״ (ויקרא י״ג:ל״ו), ״שֵׂעָר״, רִבָּה.
[טו]
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל נֶתֶק שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם.
בֶּן נְקוּסָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל שֵׂעָר צָהֹב שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם.
[טו]
״נִרְפָּא הַנֶּתֶק״ – הִלֵּל אוֹמֵר: לֹא שֶׁנִּתַּק נֶתֶק בְּתוֹךְ נֶתֶק.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: לֹא טֵהַרְתִּי אֶלָּא אֶת הָרָפוּי.
״טָהוֹר הוּא״ – יָכֹל יִפָּטֵר וְיֵלֵךְ לוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן״.
אוֹ ״וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן״, יָכֹל אִם אָמַר הַכֹּהֵן עַל הַטָּמֵא ׳טָהוֹר׳, יְהֵא טָהוֹר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָהוֹר הוּא, וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן״, עַל הַדָּבָר הַזֶּה עָלָה הִלֵּל מִבָּבֶל.
(לח-לט)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק י]
[א]
״בֹּהַק... טָהוֹר״ – מְלַמֵּד שֶׁבֹּהַק טָהוֹר.
יָכֹל לֹא יְטַמֵּא מִשֵּׁם אוֹם, אֲבָל יְטַמֵּא מִשֵּׁם פִּסָּיוֹן?
תִּלְמֹד לוֹמַר הפורח טָהוֹר,
יָכֹל יְטַהֵר אֶת הַבַּהֶרֶת שֶׁיָּצַאת מִמֶּנּוּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״.
יָכֹל לֹא יְטַהֵר אֶת הַבַּהֶרֶת שֶׁיָּצַאת מִמֶּנּוּ, אֲבָל יְטַהֵר אֶת הַבַּהֶרֶת שֶׁנִּסְמַךְ לָהּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֹּהַק הוּא״, ״טָהוֹר הוּא״, הוּא טָהוֹר, אֵין הַבַּהֶרֶת שֶׁיָּצַאת מִמֶּנּוּ וְשֶׁנִּסְמַךְ לָהּ טְהוֹרָה, אֶלָּא טְמֵאָה.
(מ)
[ב]
מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, הָיָה בוֹ נֶתֶק כַּגְָּרִיס וְנֶתֶק כָּל רֹאשׁוֹ, טָהוֹר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ, קֵרֵחַ הוּא, טָהוֹר הוּא״.
יָכֹל יְהֵא הַזָּקָן מְעַכְּבוֹ?
וְדִין הוּא: מָה, אִם עוֹר הַפָּנִים וְעוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁיֵּשׁ דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן, שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּעַכְּבוּ זֶה אֶת זֶה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״רֹאשׁוֹ״, רֹאשׁוֹ טָהוֹר, אֵין הַזָּקָן מְעַכְּבוֹ.
[ג]
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא אִם נִתַּק רֹאשׁוֹ, טָהוֹר, נִתַּק זְקָנוֹ, לֹא יְהֵא טָהוֹר?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִישׁ״, לְהָבִיא אֶת הַזָּקָן.
[ד]
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״אִישׁ״
אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָרוּעַ״ (ויקרא י״ג:מ״ד), בֵּין אִישׁ, בֵּין אִשָּׁה, בֵּין קָטָן.
[ה]
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״אִישׁ״?
לְהָבִיא אֶת הַזָּקָן.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״רֹאשׁוֹ״?
רֹאשׁוֹ טָהוֹר, אֵין הַזָּקָן מְעַכְּבוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְדִין הוּא: מָה, אִם עוֹר הַפָּנִים וְעוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁיֵּשׁ דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן, שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּעַכְּבוּ זֶה אֶת זֶה?

דָּבָר אַחֵר: מָצִינוּ בְּכָל הָרָאוּי לִטַּמֵּא בְּנֶגַע בַּהֶרֶת, שֶׁהוּא מְעַכֵּב פְּרִיחַת הַנֶּגַע, אַף כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לִטַּמֵּא בַּנֶּגַע בַּהֶרֶת, מְעַכֵּב אֶת פְּרִיחַת הַנֶּתֶק!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״רֹאשׁוֹ״, רֹאשׁוֹ טָהוֹר, אֵין הַזָּקָן מְעַכְּבוֹ.
[ו]
יָכֹל אֲפִלּוּ נִמְרַט רֹאשׁוֹ מֵחֲמַת הַחֹלִי, יְהֵא טָמֵא?
תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא י״ג:מ״ב) ׳קָרַחַת׳ וְ׳גַבַּחַת׳, מַה קָּרַחַת בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף גַבַּחַת בִּידֵי שָׁמַיִם.
אוֹ מַה קָּרַחַת, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְגַדֵּל שֵׂעָר, אַף גַבַּחַת, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְגַדֵּל שֵׂעָר.
מְנַיִן אָכַל נֶשֶׁם²⁴, סָךְ נֶשֶׁם²⁵?
תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא י״ג:מ״ב) ׳קָרַחַת׳, ׳קָרַחַת׳, רִבָּה.
(מא)
[ז]
״פְּאַת פָּנָיו״ – אֵין לִי אֶלָּא פְּאַת פָּנָיו.
מְנַיִן לְרַבּוֹת הַצְּדָעִים²⁶ מִכָּן וּמִכָּן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ, גִּבֵּחַ הוּא, טָהוֹר הוּא״.
אֵיזוֹ הִיא הַקָּרַחַת וְאֵיזוֹ הִיא הַגַּבַּחַת?
מִקָּדְקוֹד השּׁוֹפֵעַ לְאַחֲרָיו, זוֹ הִיא הַקָּרַחַת;
מִקָּדְקוֹד השּׁוֹפֵעַ לְפָנָיו, זוֹ הִיא הַגַּבַּחַת²⁷.
(מב)
[ח]
״וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ.
יָכֹל לֹא יִצְטָרְפוּ זוֹ עִם זוֹ, אֲבָל יִפְשׂוּ מִזּוֹ לָזוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ״, כַּשֵּׁם שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ, כָּךְ אֵינָן פּוֹסוֹת מִזּוֹ לָזוֹ.


[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק יא]
[א]
״נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מִטַּמָּא בַפָּתוֹךְ.
״צָרַעַת״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מִטַּמָּא בַמִּחְיָה.
הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה, שֶׁהֵן מִטַּמִּין בְּשֵׂעָר לָבָן, אֵינָן מִטַּמִּין בַּמִּחְיָה, קָרַחַת וְגַבַּחַת, שֶׁאֵינָן מִטַּמּוֹת בְּשֵׂעָר לָבָן, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִטַּמּוּ בַמִּחְיָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָרַעַת״, מְלַמֵּד שֶׁהִיא מִטַּמָּא בַמִּחְיָה.
[ב]
״פֹּרַחַת״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מִטַּמָּא בַפִּסָּיוֹן, הִיא אֵינָהּ מִטַּמָּא בְשֵׂעָר לָבָן.
הֲלֹא דִין הוּא: מָה, אִם הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה, שֶׁאֵינָן מִטַּמִּין בַּמִּחְיָה, מִטַּמִּין בְּשֵׂעָר לָבָן, קָרַחַת וְגַבַּחַת שֶׁהֵן מִטַּמּוֹת בַּמִּחְיָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמּוּ בְשֵׂעָר לָבָן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הִוא״, אֵינָהּ מִטַּמָּא בְשֵׂעָר לָבָן.
(מג)
[ג]
״וְרָאָה אֹתוֹ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה שְׂאֵת הַנֶּגַע לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת״ – לָמַדְנוּ לַשְּׂאֵת שֶׁהִיא מִטַּמָּא בְּפָתוֹךְ, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּרְאוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם״ (ויקרא י״ג:מ״ב), כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת.
[ד]
הֲלֹא דִין הוּא: טִמֵּא כָן וְטִמֵּא בְעוֹר הַבָּשָׂר.
מָה עוֹר הַבָּשָׂר, בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, אַף כָּן בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת.
[ה]
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: טִמֵּא כָן וְטִמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה.
מַה שְּׁחִין וּמִכְוָה, בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, אַף כָּן בְּשָׁבוּעַ אֶחָד.
[ו]
נִרְאֶה לְמִי דָמָה: דָּנִים דָּבָר שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בַמִּחְיָה מִדָּבָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא בַמִּחְיָה.
אַל יוֹכִיחוּ הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה, שֶׁאֵינָן מִטַּמִּין בַּמִּחְיָה.

הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: דָּנִים דָּבָר שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בִשְׁנֵי סִימָנִין מִדָּבָר שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בִשְׁנֵי סִימָנִין.
אַל יוֹכִיחַ עוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בִשְׁלֹשָׁה סִימָנִין.
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר״, בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת.
הֲרֵי עוֹר הַבָּשָׂר כָּזוֹ.
מַה זּוֹ מִטַּמָּא בַפָּתוֹךְ, אַף עוֹר הַבָּשָׂר מִטַּמֵּא בַפָּתוֹךְ.
רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ כְעוֹר הַבָּשָׂר, מָה עוֹר הַבָּשָׂר מְטַמֵּא חָלָק שֶׁלֹּא פָתוּךְ, אַף זוֹ תִטַּמֵּא חֲלָקָה שֶׁלֹּא פְתוּכָה.

״צָרַעַת״ – כַּגְָּרִיס.
הֲלֹא דִין הוּא: טִמֵּא כָן וְטִמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה.
מַה שְּׁחִין וּמִכְוָה, כַּגְָּרִיס, אַף כָּן כַּגְָּרִיס.
[ז]
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁחִין וּמִכְוָה, שֶׁהֵן מִטַּמִּין בְּשֵׂעָר לָבָן, וְאֵין מְקוֹם שֵׂעָר לָבָן צָרִיךְ כְּלוּם, תֹּאמַר בְּקָרַחַת וּבְגַבַּחַת, שֶׁהֵן מִטַּמּוֹת בַּמִּחְיָה, וּמִחְיָה צְרִיכָה כָּעֲדָשָׁה!
עוֹר הַבָּשָׂר יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בַמִּחְיָה וּמִטַּמֵּא כַּגְָּרִיס.
[ח]
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּעוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בִּשְׁלֹשָׁה סִימָנִים, תֹּאמַר בְּקָרַחַת וּבְגַבַּחַת, שֶׁאֵינָן מִטַּמּוֹת אֶלָּא בִּשְׁנַיִם?
הוֹאִיל וְאֵין מִטַּמּוֹת אֶלָּא בִּשְׁנַיִם, לֹא יִהְיוּ כַּגְָּרִיס!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָרַעַת״, כַּגְָּרִיס.
(מד)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק יב]
[א]
״אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ!
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָרוּעַ״, בֵּין אִישׁ, בֵּין אִשָּׁה, בֵּין קָטָן.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״אִישׁ״?
לָעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּן: הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם, וְאֵין הָאִשָּׁה פוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת.
[ב]
״יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן״ – מְלַמֵּד שֶׁטֻּמְאָתוֹ בְּכֹהֵן.
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמְּנֻגָּעִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן״.
[ג]
אוֹ מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ, אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַנְּתָקִין שֶׁבְּרֹאשָׁן נִגְעָן.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמְּנֻגָּעִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן״.
[ד]
יָכֹל אַף שְׁאָר הַטְּמֵאִים, תְּהֵא טֻמְאָתָן בְּכֹהֵן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״, אוֹצִיא שְׁאָר הַטְּמֵאִים, שֶׁאֵין טֻמְאָתָן מִגּוּפָן, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַזָּב וְהַזָּבָה, שֶׁטֻּמְאָתָן מִגּוּפָן!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא הוּא, טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן״, זֶה, טֻמְאָתוֹ בְכֹהֵן, אֵין שְׁאָר הַטְּמֵאִין טֻמְאָתָן בְּכֹהֵן.
(מה)
[ה]
״וְהַצָּרוּעַ״ – אַף עַל פִּי כֹהֵן גָּדוֹל.
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם״ (ויקרא כ״א:י׳), יָכֹל אַף עַל פִּי מְנֻגָּע?
מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים, וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״, בְּכָל אָדָם, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע״, אַף עַל פִּי כֹהֵן גָּדוֹל.
[ו]
״בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים״ – יִהְיוּ קְרוּעִים.
״וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״ – לְגַדֵּל פֶּרַע. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה הֲוָיָה²⁸ בָּרֹאשׁ וְנֶאֶמְרָה הֲוָיָה בִּבְגָדִים.
מַה הֲוָיָה אֲמוּרָה בִּבְגָדִים, דְּבָרִים שֶׁהֵן חוּץ מִגּוּפוֹ, אַף הֲוָיָה אֲמוּרָה בָּרֹאשׁ, דְּבָרִים שֶׁהֵן חוּץ מִגּוּפוֹ.
[ז]
״וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה״ – חוֹפֶה רֹאשׁוֹ כְאָבֵל.
״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״ – אוֹמֵר ״פְּרֹשׁ!⁠״
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמְּנֻגָּעִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״.
[ח]
אוֹ מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ, אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַנְּתָקִין שֶׁבְּרֹאשָׁן נִגְעָן.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמְּנֻגָּעִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״.
[ט]
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַטְּמֵאִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״.
אֲרַבֶּה אֶת הַטְּמֵאִין הַחֲמוּרִין, וְלֹא אֲרַבֶּה הַטְּמֵאִין הַקַּלִּין.
טְמֵא מֵת וּבוֹעֵל נִדָּה, וְכָל הַמְּטַמִּין אֶת הָאָדָם, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״.
(מו)
[י]
״יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא״ – לֹא יָמִים שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּהֶרֶת וְנִקְצָצָה.
יָכֹל אֲפִלּוּ קְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כָּל יְמֵי״.
מֵאֵמָתַי הִיא טַהֲרָתוֹ?
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ.
[יא]
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים עַל שֶׁקְּצָצָהּ וְקָצַץ עִמָּהּ בָּשָׂר חַי, שֶׁאֵין לוֹ טַהֲרָה עוֹלָמִית;
עַל שֶׁקְּצָצָהּ וְשִׁיֵּר מִמֶּנָּה כָּל שֶׁהוּא, שֶׁאִלּוּ פָרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר.
וְעַל מַה נֶּחְלָקוּ?
עַל שֶׁקְּצָצָהּ מוּבַאת²⁹, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ.
[יב]
״בָּדָד יֵשֵׁב״ – לְבַדּוֹ יֵשֵׁב.
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִלְבַד, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמְּנֻגָּעִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא... בָּדָד יֵשֵׁב״.
[יג]
אוֹ מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ, אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַנְּתָקִין שֶׁבְּרֹאשָׁן נִגְעָן.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמְּנֻגָּעִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״טָמֵא... בָּדָד יֵשֵׁב״.
יָכֹל יְהוּ שְׁנֵי טְמֵאִים עִמּוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הוּא״, ״הוּא בָּדָד יֵשֵׁב״, אֵין שְׁנֵי טְמֵאִים עִמּוֹ.
[יד]
״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת.
״מוֹשָׁבוֹ״ – מוֹשָׁבוֹ טָמֵא.
מִכָּן אָמְרוּ³⁰: הַטָּמֵא יוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן, וְהַטָּהוֹר עוֹמֵד, טָמֵא.
הַטָּהוֹר יוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן, וְהַטָּמֵא עוֹמֵד, טָהוֹר, וְאִם יָשַׁב, טָמֵא, וְכֵן בָּאֶבֶן הַמְנֻגַּעַת, טָהוֹר;
אִם הִנִּיחָהּ, הֲרֵי זֶה טָמֵא.

רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. וְהַבֶּגֶד״, לִמֵּד עַל הַבְּגָדִין, שֶׁהֵן טְעוּנִין שִׁלּוּחַ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת.
(מז)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק יג]
[א]
״וְהַבֶּגֶד״ – יָכֹל שֵׁירַיִן³¹, וְהַסֵּירִיקוֹן³², וְהַכַּלָּךְ³³, וְצֶמֶר גֶּפֶן, וְצֶמֶר גְּמַלִּים, וְצֶמֶר אַרְנָבַיִם, וְנוֹצָה שֶׁלָּעִזִּים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים״.
[ב]
אֵין לִי אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים הַמְּיֻחָדִין, וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַבֶּגֶד״.
אֵין לִי אֶלָּא אֶחָד מִן הַמִּינִים הַבָּא בְמִקְצָתוֹ, וּמְנַיִן לְאֶחָד מִן הַמִּינִין הַבָּא בְּכֻלּוֹ, כִּלְאַיִם שֶׁבָּא בְּכֻלּוֹ, כִּלְאַיִם שֶׁבָּא בְּמִקְצָתוֹ, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַבֶּגֶד״, אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד שֶׁאָרַג בּוֹ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, בֶּגֶד שֶׁלֹּא אָרַג בּוֹ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַבֶּגֶד״.
אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאֵיכָן שֶׁיִּפְשֶׂה, בֶּגֶד שֶׁאֵין לוֹ לְאֵיכָן שֶׁיִּפְשֶׂה, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַבֶּגֶד״. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רַבִּי! הֲרֵי אַתְּ אוֹמֵר לַכָּתוּב: ״שְׁתֹק עַד שֶׁאֶדְרֹשׁ!⁠״
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: יִשְׁמָעֵאל! דֶּקֶל הָרִים אַתָּה!
[ג]
יָכֹל יְהוּ מִטַּמִּין בֵּין צְבוּעִין בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים״, מַה פִּשְׁתִּים כְּבִרְיָתָהּ, אַף צֶמֶר כְּבִרְיָתוֹ.
(מח)
[ד]
אוֹצִיא אֶת הַצָּבוּעַ בִּידֵי אָדָם, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַצָּבוּעַ בִּידֵי שָׁמַיִם!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר״, מַה פִּשְׁתָּן, לְבָנָה, אַף צֶמֶר לָבָן.
[ה]
״אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב״ – יָכֹל שְׁתִי וָעֵרֶב שֶׁלְּנָפָה וְשֶׁלִּכְבָרָה יְהוּ טְמֵאִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים״ (ויקרא י״ג:מ״ז), אוֹצִיא שְׁתִי וָעֵרֶב שֶׁלְּנָפָה וְשֶׁלִּכְבָרָה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת שֶׁלַּשֵּׂעָר.
וְדִין הוּא: מָה, אִם הַצֶּמֶר, שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר לְקַבֵּל שְׂרִיפָה עַל יְדֵי טֻמְאָה בְמָקוֹם אַחֵר, הֲרֵי שְׁתִי וָעֵרֶב שֶׁלּוֹ טָמֵא,
[ו]
שֵׂעָר, שֶׁהֻכְשַׁר לְקַבֵּל שְׂרִיפָה עַל יְדֵי טֻמְאָה בְמָקוֹם אַחֵר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא שְׁתִי וָעֵרֶב שֶׁלּוֹ טָמֵא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר״, לֹא שֶׁלַּשֵּׂעָר.
[ז]
יָכֹל יְהוּ מִטַּמִּין מִיָּד³⁴?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶּגֶד״, מַה בֶּגֶד, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ, אַף כֻּלָּם מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן.
וְאֵיזֶה הוּא גְּמַר מְלַאכְתָּן?
הַשְּׁתִי, מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק, וְהָעֵרֶב, מִיָּד, וְהָאוֹנִים שֶׁלַּפִּשְׁתָּן, מִשֶּׁיִּתְלַבֵּנוּ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
יָכֹל יְהוּ מִטַּמִּין בְּכָל שֶׁהֵן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶּגֶד״ (ויקרא י״ג:מ״ז), מַה בֶּגֶד, מִשֶּׁיֶּאֱרֹג בּוֹ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שְׁתִי וָעֵרֶב, אַף כֻּלָּם, מִשֶּׁיֶּאֱרֹג בָּהֶן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שְׁתִי וָעֵרֶב, אֲפִלּוּ כֻּלָּהּ שְׁתִי³⁵, אֲפִלּוּ כֻלָּהּ עֵרֶב³⁶.
הָיְתָה פְסִיקוֹת³⁷, אֵינָהּ מִטַּמָּא בִנְגָעִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ פְסִיקָה אַחַת וּקְשָׁרָהּ, אֵינָהּ מִטַּמָּא בִנְגָעִים.
[ח]
״עוֹר״ – יָכֹל אַף עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם יְהוּ טְמֵאִים?
וְדִין הוּא: טִמֵּא בִשְׁרָצִים וְטִמֵּא בִנְגָעִים.
מַה שְּׁרָצִים, פָּטַר בָּהֶם עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם, אַף נְגָעִים, יִפְטֹר בָּהֶן עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם.
[ט]
קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם שְׁרָצִים, שֶׁטִּמֵּא בָהֶן צְבוּעִין, פָּטַר בָּהֶן עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם, נְגָעִים, שֶׁלֹּא טִמֵּא בָהֶן צְבוּעִין, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְטֹר בָּהֶם עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִשְׁרָצִים, שֶׁלֹּא טִמֵּא בָהֶן שְׁתִי וָעֵרֶב, תֹּאמַר בִּנְגָעִים, שֶׁטִּמֵּא בָהֶן שְׁתִי וָעֵרֶב?
הוֹאִיל וְטִמֵּא בָהֶן שְׁתִי וָעֵרֶב, יְפְטֹר בָּהֶם עוֹרוֹת שֶׁבַּיָּם!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶּגֶד״ (ויקרא י״ג:מ״ז), מַה בֶּגֶד, מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אַף עוֹר, מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ.
אוֹ יָכֹל שָׁנִי^ג מוֹצִיא אֶת שֶׁחִבֵּר לוֹ מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ כָּל שֶׁהוּא?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אוֹ בְעוֹר״, לְהָבִיא אֶת שֶׁחִבֵּר לוֹ מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ כָּל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ חוּט, אֲפִלּוּ מְשִׁיחָה, וּבִלְבַד שֶׁיְּחַבְּרֶנּוּ לוֹ כְּדֶרֶךְ חִבּוּרוֹ לְטֻמְאָה.
[י]
יָכֹל אַף עוֹר הַמַּצָּה וְעוֹר הָאֵיפָה בְּמַשְׁמָע?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מְלֶאכֶת עוֹר״, יָצְאוּ עוֹר הַמַּצָּה וְעוֹר הָאֵיפָה, שֶׁלֹּא נֶעֱשָׂה בָהֶם מְלָאכָה.
[יא]
אוֹצִיא עוֹר הַמַּצָּה וְעוֹר הָאֵיפָה, שֶׁלֹּא נֶעֱשָׂה בָהֶם מְלָאכָה, וְלֹא אוֹצִיא עוֹרוֹת רְצוּעוֹת סַנְדָּלִים, שֶׁנֶּעֱשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כְּלִי״ (ויקרא י״ג:מ״ט), יָצְאוּ עוֹרוֹת רְצוּעוֹת סַנְדָּלִים, שֶׁאֵינָן כֵּלִים.
[יב]
אוֹ יָכֹל שָׁנִי^ד מוֹצִיא עוֹרוֹת אֳהָלִים, שֶׁהֵן כֵּלִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״לְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הָעוֹר לִמְלָאכָה״ (ויקרא י״ג:נ״א), לְרַבּוֹת עוֹרוֹת אֳהָלִים.


[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק יד]
[א]
אוֹ מַה הַצֶּמֶר, מִן בְּהֵמָה דַקָּה בְּנֶאֱכָל, אַף אֵין לִי אֶלָּא מִן בְּהֵמָה דַקָּה בְּנֶאֱכָל.
מְנַיִן בְּהֵמָה דַקָּה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, בְּהֵמָה גַסָּה בְּנֶאֱכָל, בְּהֵמָה גַסָּה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל?
עַד שֶׁתְּהֵא מְרַבֶּה לְהָבִיא עוֹרוֹת שֶׁלִּשְׁרָצִין, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בְעוֹר״, ״בָעוֹר״ (ויקרא י״ג:מ״ט), רִבָּה.
יָכֹל יְהוּ מִטַּמִּים בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בֶּגֶד״ (ויקרא י״ג:מ״ז), מַה בֶּגֶד, כֻּלּוֹ לָבָן, אַף עוֹרוֹת, כֻּלָּם לְבָנִים. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״אוֹ בְעוֹר״, לְרַבּוֹת אֶת הַצְּבוּעִין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״אוֹ בְּבֶגֶד״ (ויקרא י״ג:מ״ז), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״אוֹ בְעוֹר״.
הָא כֵיצַד? הַצְּבוּעִין בִּידֵי שָׁמַיִם מִטַּמִּים, וּבִידֵי אָדָם אֵינָן מִטַּמִּין.
(מט)
[ב]
׳וְהָיָה הַנֶּגַע יָרֹק׳ – יָכֹל כָּל מַרְאֶה יָרֹק?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״יְרַקְרַק״, יָרֹק שֶׁבַּיְּרֻקִּים, ׳אָדֹם׳, יָכֹל כָּל מַרְאֶה אָדֹם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲדַמְדָּם״, אָדֹם שֶׁבַּאֲדֻמִּים.
״יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵינָן מִטַּמִּין בְּפָתוֹךְ.
יָכֹל כַּשֵּׁם שֶׁאֵינָן מִטַּמִּין בְּפָתוֹךְ, כָּךְ לֹא יִצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה״.
[ג]
״בַּבֶּגֶד״ – לֹא בַנּוּמִין³⁸.
״בַּבֶּגֶד... אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר, נֶגַע צָרַעַת הוּא״ – מַה תַּלְמוּד?
שֶׁיָּכֹל אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֶעָשִׁיר וְלֶעָנִי, יֵשׁ בּוֹ לֶעָשִׁיר אֲבָל לֹא לֶעָנִי, לֶעָנִי אֲבָל לֹא לֶעָשִׁיר, לֹא לֶעָשִׁיר וְלֹא לֶעָנִי, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״נֶגַע צָרַעַת הוּא, וְהָרְאָה אֶת הַכֹּהֵן״, לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם.
[ד]
״צָרַעַת״ – כַּגְָּרִיס.
הֲלֹא דִין הוּא: טִמֵּא כָּן וְטִמֵּא בְּעוֹר הַבָּשָׂר.
מָה עוֹר הַבָּשָׂר כַּגְָּרִיס, אַף כָּן כַּגְָּרִיס.
[ה]
הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: טִמֵּא כָּן וְטִמֵּא בַבָּתִּים.
מַה בַּבָּתִּים כְּשְׁנֵי גְרִיסִין, אַף כָּן כְּשְׁנֵי גְרִיסִין.
[ו]
נִרְאֶה לְמִי דָמָה: דָּנִים דָּבָר שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת מִדָּבָר שֶׁמִּטַּמֵּא בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, אַל יוֹכִיחוּ בָּתִּים, שֶׁהֵן מִטַּמִּן בִּשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת.

הוֹלְכָה לָךְ לַדֶּרֶךְ הָזוֹ: דָּנִים דָּבָר שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בִירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם מִדָּבָר שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בִירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם, אַל יוֹכִיחַ עוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא בִירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״צָרַעַת״, כַּגְָּרִיס.
(נ)
[ז]
״וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע, וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים.⁠״ – תְּחִלָּה.
(נא)
[ח]
׳בַּשְּׁבִיעִי׳ – יָכֹל בֵּין בַּיּוֹם, בֵּין בַּלַּיְלָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּיּוֹם״, בַּיּוֹם, לֹא בַלַּיְלָה.
[ט]
״כִּי פָשָׂה״ – זֶה פִסָּיוֹן הַסָּמוּךְ לוֹ כָּל שֶׁהוּא.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת הָרָחוֹק?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּבֶּגֶד״, יָכֹל כָּל שֶׁהוּא?
נֶאֱמַר כָּן ׳נֶגַע׳, וּלְהַלָּן נֶאֱמַר ׳נֶגַע׳.
מַה נֶּגַע אָמוּר לְהַלָּן, כַּגְָּרִיס, אַף כָּן כַּגְָּרִיס.
[י]
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: הַפִּסָּיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא, וְהָרָחוֹק, כַּגְָּרִיס, וְהַחוֹזֵר כַּגְָּרִיס.
[יא]
״צָרַעַת מַמְאֶרֶת״ – תֵּן בּוֹ מְאֵרָה וְאַל תֵּהָנֶה בוֹ.
אֵין לִי אֶלָּא מֻחְלָט, מֻסְגָּר מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי צָרַעַת״.
אוֹ מַה מֻּחְלָט, אִם קִצְּצוֹ וַעֲשָׂאוֹ מֻכִּין, טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָיָתוֹ, יָכֹל אַף מֻסְגָּר כֵּן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי צָרַעַת״.
(נב)
[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק טו]
[א]
״וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים״ – יָכֹל יָבִיא גִזֵּי צֶמֶר וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן וְיִשְׂרְפֵם עִמָּהּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״הִוא״, הִיא בָאֵשׁ תִּשָּׂרֵף, אֵינָהּ צְרִיכָה דָבָר אַחֵר לִשָּׂרֵף עִמָּהּ.
[ב]
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים״?
לְהוֹצִיא אֶת הָאָמְרְיוֹת³⁹ שֶׁבּוֹ.
[ג]
אוֹצִיא אֶת הָאָמְרְיוֹת שֶׁלְּשֵׁירַיִם וְשֶׁלַּזָּהָב, שֶׁאֵין מִינָן מִטַּמֵּא בִנְגָעִין, וְלֹא אוֹצִיא שֶׁלָּאַרְגָּמָן וְשֶׁלִּזְהוֹרִית טוֹבָה, שֶׁמִּינָן מִטַּמֵּא בִנְגָעִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲשֶׁר... בוֹ הַנֶּגַע״, הָרָאוּי לְקַבֵּל נֶגַע.
(נג)
[ד]
״וְאִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר.⁠״ – זֶה הָעוֹמֵד.
(נד)
״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְכִבְּסוּ״ – הַצִּוּוּי בְּכֹהֵן וְהַכִּבּוּס בְּכָל אָדָם.
[ה]
״וְכִבְּסוּ... הַנָּגַע״ – יָכֹל מְקוֹם הַנֶּגַע בִּלְבַד?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכִבְּסוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע״.
הָא כֵיצַד? יְכַבֵּס מִן הַבֶּגֶד עִמּוֹ.
[ו]
״וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית״ – מְלַמֵּד שֶׁיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו.
(נה)
[ז]
״וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע, וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ, וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה, טָמֵא״ – הָא אִם לֹא הָפַךְ וְלֹא פָשָׂה, טָמֵא;
הָפַךְ וְלֹא פָּשָׂה, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית״ (ויקרא י״ג:נ״ד). דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָא טָמֵא מִשֵּׁם עוֹמֵד.
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ, וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה, טָמֵא״?
בְּכָל מִין שֶׁהוּא מִטַּמֵּא לוֹ.
[ח]
״פְּחֶתֶת״ – שֶׁיְּהוּ כָל מַרְאֶיהָ שׁוֹקְעִין.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״פְּחֶתֶת״ אֶלָּא כְּמַרְאֶה שֵׁנִי?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״הִוא״, הֲרֵי הִיא כְּמוֹת שֶׁהָיַת.
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״פְּחֶתֶת״?
שֶׁיְּהוּ כָל מַרְאֶיהָ שׁוֹקְעִין.
[ט]
״בְּקָרַחְתּוֹ״ – אֵלּוּ הַשְּׁחָקִין, ״בְגַבַּחְתּוֹ״, אֵלּוּ הַחֲדָשִׁים.
מִכָּן אָמְרוּ: (משנה נגעים י״א:י״א)
סָגוֹס שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּרָאֶה בָּאָרִיג וּבַמֻּכִּים.
(נו)
[י]
״וְאִם רָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כֵּהָה״ – כֵּהָה לְמַרְאֶה שֵׁנִי אוֹ כֵּהָה לְמַרְאֶה שְׁלִישִׁי?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהַנֶּגַע״ (ויקרא י״ג:נ״ה).
אוֹ ״וְהַנֶּגַע״, יָכֹל כְּמַרְאָיו?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהִנֵּה כֵּהָה״.
הָא כֵיצַד? כֵּהָה לְמַרְאֶה שֵׁנִי, לֹא כֵהָה לְמַרְאֶה שְׁלִישִׁי.


[דִּבּוּרָא דְנְגָעִים פֶּרֶק טז]
[א]
״וְקָרַע״ – יָכֹל יִקְרַע בּוֹ קֶרַע קָטָן, וִיקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קְרִיעָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֹתוֹ״.
אוֹ ״אֹתוֹ״, יָכֹל יְשַׁצְּפֶנּוּ⁴⁰ וְיַנִּיחֶנּוּ בִמְקוֹמוֹ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִן הַבֶּגֶד״, יְנַתְּקֶנּוּ מִן הַבֶּגֶד.
[ב]
אוֹ ״מִן הַבֶּגֶד״, יָכֹל יִקְרַע וְיַשְׁלִיךְ אֶת הַקְּרָעִים לָאֶשְׁפּוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע״ (ויקרא י״ג:נ״ז), לִמֵּד עַל הַקְּרָעִים שֶׁהֵן טְעוּנִין שְׂרִיפָה.
[ג]
לָמַדְנוּ לַכֵּהָה בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְמַרְאֶה שֵׁנִי, שֶׁהוּא קוֹרְעוֹ.
וּמְנַיִן לַכֵּהָה בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְמַרְאֶה שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא מְכַבְּסוֹ?
נֶאֱמַר כָּן ׳נֶגַע׳ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא י״ג:נ״ז) ׳נֶגַע׳.
מַה נֶּגַע אָמוּר לְהַלָּן, כֵּהָה לְמַרְאֶה שֵׁנִי, לֹא כֵהָה לְמַרְאֶה שְׁלִישִׁי, אַף נֶגַע אָמוּר כָּן, כֵּהָה לְמַרְאֶה שֵׁנִי, לֹא כֵהָה לְמַרְאֶה שְׁלִישִׁי.
(נז)
[ד]
וּמְנַיִן שֶׁהוּא טוֹלֶה⁴¹ עָלָיו מַטְלֵית?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד״, וְאֵין ״עוֹד״ אֶלָּא מְקוֹמוֹ.
מְלַמֵּד שֶׁהוּא טוֹלֶה עָלָיו מַטְלֵית.
[ה]
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר⁴²: אֵינוֹ צָרִיךְ מַטְלֵית, חָזַר נֶגַע לַבֶּגֶד, מַצִּיל אֶת הַמַּטְלֵית;
חָזַר לַמַּטְלֵית, שׂוֹרֵף אֶת הַבֶּגֶד.
הַטּוֹלֶה מִן הַמֻּסְגָּר בַּטָּהוֹר, חָזַר נֶגַע לַבֶּגֶד, שׂוֹרֵף אֶת הַמַּטְלֵית.
חָזַר לַמַּטְלֵית, הַבֶּגֶד רִאשׁוֹן יִשָּׂרֵף, וְהַמַּטְלֵית תְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַשֵּׁנִי בְסִימָנִים.
[ו]
אֵין לִי אֶלָּא מְקוֹמוֹ.
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת כָּל הַבֶּגֶד?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״בַּבֶּגֶד״.
יָכֹל כָּל שֶׁהוּ?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״עוֹד״, מָה רִאשׁוֹנָה כַּגְָּרִיס, אַף שְׁנִיָּה כַּגְָּרִיס.
[ז]
אֵין לִי אֶלָּא כְמַרְאֶה.
שֶׁלֹּא כְמַרְאֶה, מְנַיִן?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״פֹּרַחַת״, כְּמַרְאֶה וְשֶׁלֹּא כְמַרְאֶה.
[ח]
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״פֹּרַחַת״ אֶלָּא שֶׁלֹּא תְהֵא טְמֵאָה עַד שֶׁתַּחְזֹר וְתִפְשֶׂה?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״הִוא״, הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת.
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״פֹּרַחַת״?
כְּמַרְאֵה וְשֶׁלֹּא כְּמַרְאֵה.
[ט]
קֵיטָה⁴³ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פְּסֵיפְסִים⁴⁴ צְבוּעִים וּלְבָנִים, פּוֹסִים מִזֶּה לָזֶה⁴⁵.
שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲרֵי הוּא פְּסֵיפָס יְחִידִי!
אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוּדָה בֶּן בְּתִירָה: אֶלְמַד בּוֹ.
אָמַר לוֹ: אִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הִין.
אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא יַעֲמֹד בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וְהָעוֹמֵד בִּבְגָדִים שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, טָמֵא.
אָמַר לוֹ: חָכָם גָּדוֹל אַתָּה, שֶׁקִּיַּמְתָּ דִבְרֵי חֲכָמִים, הַפִּסָּיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא, וְהָרָחוֹק, כַּגְָּרִיס.
(נח)
[י]
״וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס״ – יָכֹל יְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת כִּבּוּס?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְסָר... הַנָּגַע״.
אוֹ ״וְסָר... הַנָּגַע״, יָכֹל מִצַּד זֶה לְצַד זֶה?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״מֵהֶם״, עַד שֶׁיֵּעָקֵר מִכֻּלּוֹ.
[יא]
״וְכֻבַּס שֵׁנִית וְטָהֵר״ – הַשְּׁנִיָּה לְטַהֲרוֹ, וְהָרִאשׁוֹנָה לְהָסִיר אֶת נִגְעוֹ.
(נט)
[יב]
״זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר״ – מַקִּישָׁן לַבַּיִת: מַה בַּיִת מְטַמֵּא בְּבִיאָה, אַף כֻּלָּם מְטַמִּין בְּבִיאָה.
אוֹ מַה בַּיִת טָעוּן צִפֳּרִין, אַף כֻּלָּם יִטָּעֲנוּ צִפֳּרִין!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת״.
רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע צָרַעַת לנתק ולצרעת הַבֶּגֶד ולבית״, הִקִּישׁ בֶּגֶד לַבַּיִת: מַה בַּיִת מִטַּמֵּא בְּבִיאָה אַף כֻּלָּם מִטַּמִּין בְּבִיאָה, אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד;
וּמְנַיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם?
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר״.
מַקִּישָׁן לַבֶּגֶד: מַה בֶּגֶד מִטַּמֵּא בְּבִיאָה, אַף כֻּלָּם מִטַּמִּין בְּבִיאָה.
אוֹ מַה בֶּגֶד מִטַּמֵּא בְּכָל הַטְּמָאוֹת, אַף כֻּלָּם יִטַּמּוּ בְּכָל הַטְּמָאוֹת!
תִּלְמֹד לוֹמַר ״זֹאת״.
[יג]
״לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ״ – בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ.
״לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ״ – כַּשֵּׁם שֶׁמִּצְוָה לְטַהֲרוֹ, כָּךְ הוּא מִצְוָה לְטַמְּאוֹ.
״לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ״ – כֹּהֵן שֶׁהוּא מְטַהֲרוֹ מְטַמְּאוֹ, וְאִם מֵת, רוֹאֵהוּ כֹּהֵן אַחֵר.
(סיום)
סליקת נגעיםמהדורת הרב דן בארי על פי כ"י וטיקן 66 ועדי נוסח נוספים